במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היענות טובה יותר לטיפול בהורמוני תריס עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות דמנציה, בעיקר מחלת אלצהיימר, בקשישים עם אבחנה חדשה של תת-פעילות בלוטת התריס.

מחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו כי תת-פעילות של בלוטת התריס הינה גורם סיכון אפשרי לדמנציה. על-בסיס הנתונים בספרות הרפואית, לא ידוע אם הטיפול התרופתי או היענות לטיפול מלווים בסיכון מופחת לדמנציה בחולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את הקשר בין היענות לטיפול בהורמוני תריס ובין הסיכון לדמנציה.

מחקר העוקבה כלל 41,554 מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה, עם אבחנה חדשה של תת-פעילות של בלוטת התריס בין 2004 ו-2008, אשר עברו בדיקות סקר רפואיות. החוקרים בחנו את הסיכון לדמנציה בניתוח סטטיסטי שכלל תקנון רב-משתני.

החוקרים מדווחים כי בקרב 5,188 גברים ו-36,366 נשים תועדו 2,120 מקרים חדשים של דמנציה. לאחר סיווג המשתתפים לפי טווח בין רבעוני של יחס שיעורי אחזקת תרופות, באלו ברבעון העליון (ההיענות הגבוהה ביותר) נרשם סיכון נמוך ב-14% לדמנציה בכלל לעומת הרבעון הראשון (ההיענות הנמוכה ביותר) (יחס סיכון מתוקן של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.76-0.97).

לא תואר קשר עקבי בין היענות להורמוני תריס ובין דמנציה וסקולארית.

לאחר סיווג דיכוטומי של יחס שיעורי אחזקת תרופות, יחס גבוה (0.8 ומעלה) לווה בסיכון מופחת למחלת אלצהיימר (יחס סיכון מתוקן של 0.91, רווח בר-סמך 95% של 0.84-0.99) בהשוואה ליחס שיעורי אחזקת תרופות נמוך יותר (פחות מ-0.8).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקשישים עם אבחנה של תת-פעילות של בלוטת התריס, טיפול תרופתי בהורמוני תריס עשוי להקל על התסמינים ולהפחית גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, לצד הפחתה אפשרית של הסיכון להתפתחות דמנציה.

J Clin Endocrinol Metab, July 29, 2023