שימוש חדשני בבינה מלאכותית עשוי להגביר את הדיוק והיעילות באבחנת קשריות בבלוטת התריס, שכיום מבוצעת באמצעות אולטרסאונד. רעיון זה הוצג בקונגרס ה-63 של האגודה הספרדית לאנדוקרינולוגיה ותזונה (SEEN), על ידי ד”ר ג’ורדי רוורטר, אנדוקרינולוג בבית החולים האוניברסיטאי הגרמני בדאלונה, ברצלונה, ספרד.
רוורטר ציין כי “בדיקת האולטרסאונד משמשת כיום כבדיקת הבחירה להערכת קשרי בלוטת התריס, וגידולים שנדרשים להערכה ציטולוגית נבחרים בהתאם לגודל הגידול, תכונותיו ורמת הסיכון של הגידול”. בדיקה זו תלויה בניסיונו של הסונוגרפיסט, כך שהדמיה אחת עלולה להתפענח בצורות שונות. בינה מלאכותית עשויה לעזור מאוד בתחום זה על ידי הורדת הסובייקטיביות והגברת דיוק האבחון, דבר שיביא לקיצור משך הבדיקה ואי ביצוע בדיקות ציטולוגיות מיותרות.
המערכת תבצע את האבחנה באמצעות ארבעה שלבים בסיסיים שכוללים רכישת תמונה, פילוח, זיהוי וניתוח מאפייני הגוש וסיווג אוטומטי. לאחר רכישת התמונה הפילוח מאפשר למערכת לקבוע את החלק הנדרש לפיענוח. בהמשך, המערכת תזהה ותנתח את מאפייני הגוש באמצעות אלגוריתמיים קונבולציונאליים ושאינם קונבולציונאליים, ולבסוף תסווג בצורה אוטומטית ותבחין בין גוש ממאיר לגוש שפיר.
קבוצת המחקר של רוורטר הצליחה לבצע את האימות הראשון בפרקטיקה קלינית והעידה כי המערכת אשר ביצועיה היו פחותים מביצועיו של איש מקצוע מומחה, יכולה לשפר את ביצועיהם של אנשי מקצוע פחות מנוסים. רוורטר אמר כי “עבור אנשי מקצוע מנוסים, התרומה של המערכת עשויה להיות מוגבלת במקצת, מכיוון שהיא אינה מספקת שיפור ניכר ברמת הדיוק. במקרים אלו ניתן להשתמש במערכת כחוות דעת שנייה”.
היבט נוסף שנידון בקונגרס בתחום בלוטת התריס היה אופתלמופתיה, הביטוי העיקרי של מחלת גרייבס מחוץ לבלוטת התריס. בנוגע לכך, הודגש תפקידן החשוב של התרופות הביולוגיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!