לתפקודי התריס השפעה משמעותית על נפח החומר האפור במבוגרים, בפרט ברמות הצרבלום והפאלידום, עם השפעות אפשריות על בקרת תפקוד מוטורי, קוגניטיבי ואפקטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי להורמוני תריס חשיבות רבה להתפתחות תקינה של מערכת העצבים באדם והם עשויים להשפיע על הסיכון להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. עם זאת, מבני המוח המעורבים אינם ידועים ולא ברור אם מוח אדם בוגר רגיש גם כן לשינויים בתפקודי התריס.

החוקרים התבססו על קודי ICD-10, מדדים פוליגניים של בלוטת התריס ובדיקות הדמיה ממאגר U Biobank, במטרה לקבוע את ההשפעות של אבחנות ברשומות הרפואית של מחלת בלוטת תריס והסיכון הגנטי להפרעה בתפקוד בלוטת התריס על נפח החומר האפור בצרבלום ובתת-קורטקס.

מהנתונים עולה קשר בין אבחנה מתועדת של תת-פעילות של בלוטת התריס (419 חולים) ובין ירידה משמעותית בסך החומר האפור בצרבלום ובפאלי דום (p=0.0005 ו-p=0.0042, בהתאמה). קשר זה היה מתווך בחלקו ע”י מדד מסת הגוף.

למרות שהחוקרים לא מצאו עדות לשינויים בנפח הכולל של הצרבלום עם מדדי פוליגניים גבוהים יותר לכל הפרעה בבלוטת התריס, באזור הפאלידום תועדה השפעה הפוכה של מדדים פוליגנים גבוהים לתת-פעילות של בלוטת התריס ויתר-פעילות של בלוטת התריס (p=0.0003 ו-p=.0003, בהתאמה).

ממצאי המחקר מעידים כי לתפקוד בלוטת התריס עשויה להיות השפעה על החומר האפור במוח במבוגרים, בפרט באזורי הצרבלום והפאלידום, עם השפעה אפשרית של התפקוד המוטורי, הקוגניטיבי והאפקטיבי.

J Clin Endocrinol Metab. 2021;106(3):688-696

לידיעה במדסקייפ