במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת Thyroid מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התפתחות תת-פעילות של בלוטת התריס על-רקע טיפול במעכבי טירוזין קינאז לממאירות מלווה למעשה בשיפור משמעותי של ההישרדות הכללית ותופעה זו עשויה להיות בעלת חשיבות פרוגנוסטי.

המחקר הרטרוספקטיבי הינו הגדול ביותר עד כה שכלל חולים עם ממאירויות שאינן בבלוטת התריס, עם תפקודי תריס תקינים בתחילת הדרך. המדגם המחקר כלל 538 מבוגרים עם ממאירות מתקדמת שאינה של בלוטת תהתריס, אשר טופלו במעכבי טירוזין קינאז בין 2007-2017, עם נתונים זמינים אודות בדיקות תפקודי תריס. התכשירים ממשפחת מעכבי טירוזין קינאז כללו Axitinib, Pazopanib, Regorafenib, Sorafenib, Sunitinib ו-Vandetanib.

בסיכומו של דבר, 40% מהחולים פיתחו תת-פעילות של בלוטת התריס, כולל 13% (71 חולים) עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ו-27% (144 חולים) עם תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס.

החוקרים מצאו כי באלו עם תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס תועד חציון הישרדות ארוך יותר משמעותית של 1,643 ימים, בהשוואה לחולים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (1,005 ימים) ואלו ללא הפרעה בתפקודי התריס (685 ימים).

הקשר בין תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס ובין ההישרדות הכוללת נותר מובהק לאחר תקנון רב-משתני לגורמים כולל מין, גיל, גזע, סוג ממאירות, שלב ממאירות וטיפול במעכבי בקרה חיסונית (יחס סיכון של 0.561); עם זאת, הקשר עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס לא היה מובהק עוד לאחר התקנון.

בנשים תועד סיכוי גבוה יותר להתפתחות תת-פעילות של בלוטת התריס (52.8% מהנשים לעומת 33.7% מהגברים). תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס הייתה נפוצה יותר משמעותית בחולים עם סרטן כליות ו-GIST.

זמן החשיפה לטיפול התרופתי לא היה שונה משמעותית בין אלו שפיתחו ואלו שלא פיתחו תת-פעילות של בלוטת התריס, עם חציון של 215 ימים באלו עם תפקודי תריס תקינים, 195 ימים באלו עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ו-202.5 ימים עם תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס.

השיפור בהישרדות הכוללת תועד גם בחולים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ותת-פעילות גלויה של בלוטת התריס גם לאחר שהחולים קיבלו טיפול חליפי בהורמוני תריס.

Thyroid. Published online April 1, 2018

לידיעה במדסקייפ