במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי למרות שבאופן כללי אין קשר בין תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ובין אירועים מוחיים, בחולים צעירים ובאלו עם ריכוזי TSH גבוהים יותר ייתכן סיכון מוגבר לאירועים מוחיים.

החוקרים כותבים כי בעבר זוהה קשר בין תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ובין גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כאשר רובם משותפים לגורמי הסיכון לאירועים מוחיים; עם זאת, סקירה שיטתית ומטה-אנליזה לא הדגימו קשר בין תת-פעילות תת-קלינית  של בלוטת התריס ובין הסיכון לאירועים מוחיים.

במטרה לבחון אם ישנן קבוצות חולים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס בהן קיים סיכון מוגבר לאירועים מוחיים. החוקרים מהולנד ערכו ניתוח נתונים אודות למעלה מ-47,500 משתתפים מ-17 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים להערכת אירועים מוחיים ו/או אירועים מוחיים פטאליים.

בסיכומו של דבר, לא תואר קשר בין תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ובין אירועים מוחיים או אירועים מוחיים פטאליים. עם זאת, זוהתה עליה של פי 3.32 בסיכון לאירועים מוחיים ועליה של פי 4.42 בסיכון לאירועים מוחיים פטאליים בקבוצת הגילאים 18-49 שנים (בהשוואה למשתתפים עם פעילות תקינה של בלוטת התריס), כמו גם עליה של פי 2.86 בסיכון לאירועים מוחיים פטאליים באלו בקבוצת הגילאים 50-64 שנים.

מניתוח פוסט-הוק עלה כי הסיכון לאירועים מוחיים היה גבוה פי 2.51 בקרב משתתפים מתחת לגיל 65 שנים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, אך לא תואר קשר דומה באלו מעל גיל 65 שנים.

הסיכון לאירועים מוחיים פטאליים עלה עם עליה בריכוז TSH, אך קשר זה לא היה מובהק סטטיסטית.

לא ברור אם טיפול בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס יוביל לירידה בסיכון לאירועים מוחיים בחולים צעירים יותר, או באלו עם ערכי TSH גבוהים יותר ודרושים מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Endocrinol Metab 2015

לידיעה במדסקייפ