חוקרים מניו-יורק מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Annals of Surgery כי ניתוח לכריתת בלוטת הפארארתירואיד עשוי להיות עדיף על טיפול תרופתי בשיפור צפיפות המינראלים של העצם ומדדים אחרים בחולים עם היפרפארתירואידיזם ראשוני.
לדברי החוקרים, יותר ויותר אנדוקרינולוגים מתבססים על תרופות לתיקון בעיות כירורגיות. ממצאי המחקר מדגישים כי לאור הסיכון המינימאלי של ניתוח זה, כאשר מבוצע בידיים מיומנות, התוצאות טובות יותר ועדיפות בהרבה על תוצאות הטיפול התרופתי.
במסגרת המחקר סקרו החוקרים נתונים אודות 17 חולים שקיבלו טיפול תרופתי בקלצימימטים ו-17 חולים שעברו ניתוח לכריתת בלוטת הפאראתירואיד (קבוצת ביקורת). כל החולים בקבוצת הטיפול התרופתי ענו על הקריטריונים להתערבות ניתוחית אך בחרו בטיפול תרופתי במקום זאת. כל החולים בשתי הקבוצות סבלו גם מחסר וויטמין D שתוקן כחלק מהטיפול.
לאחר שנה אחת, רמות הסידן התנרמלו ב-70.6% מהחולים בקבוצת הטיפול התרופתי ובכל החולים בקבוצת הטיפול הניתוחי. השיעורים המקבילים של שיפור במדד צפיפות המינראלים של העצם בצוואר הירך עמדו על 18.8% ו-58.8% ובעמוד השדרה עמדו על 70.6% ו-80.4%.
רמות PTH (Parathyroid Hormone) התנרמלו ב-35% מהחולים שטופלו בתרופות קלצימימטיות וב-76% מהחולים לאחר התערבות ניתוחית. ללא תלות בטיפול, זוהה קשר בין התנרמלות רמות PTH ובין שיפור משמעותי בצפיפות המינראלים של העצם בצוואר הירך ובעמוד השדרה.
התנרמלות רמות סידן בדם, ללא התנרמלות רמות PTH, לא השפיעה על צפיפות המינראלים של העצם. מכאן עולה כי סידן עשוי להיות ערפלן בשיפור בצפיפות המינראלים של העצם וכי ייתכן וההשפעות העדיפות של טיפול ניתוחי על טיפול תרופתי בחולים אלו נובעות בסופו של דבר מאיזון טוב יותר של רמות PTH.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתוח לכריתת בלוטת הפאראתירואיד הביא להתנרמלות טובה יותר של רמות PTH וסידן בדם ולשיפור משמעותי בצפיפות המינראלים, בהשוואה לטיפול תרופתי בקלצימימטים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!