מחקרים קדם-קליניים הציעו כי לתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (או Glucagon Like Peptide-1) השפעות ספציפיות על בלוטת התריס, עם עליה אפשרית בסיכון להתפתחות סרטן בלוטת תריס. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי השימוש בתרופות אלו מלווה בסיכון מוגבר לסרטן בלוטת תריס, עם עליה גדולה יותר בסיכון עם מתן הטיפול למשך שנה עד שלוש שנים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים להערכת הקשר בין תרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין הסיכון לסרטן בלוטת התריס העלו תוצאות סותרות, ככל הנראה בשל העדר עוצמה סטטיסטית. כעת הם ביקשו לבחון את הנושא על-סמך מאגר נתונים גדול המבוסס על מערכת הביטוח הרפואי הארצי בצרפת.
חולים עם סוכרת מסוג 2 אשר טופלו בתרופות קו-שני לסוכרת בין 2006 ו-2018 נכללו במחקר הנוכחי. החוקרים זיהו את כלל המקרים של סרטן בלוטת תריס על-פי סיכומי שחרור מבתי חולים ופרוצדורות רפואיות בין 2014 ו-2018. משך החשיפה לאגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סווג לטיפול במשך עד שנה, שנה עד שלוש שנים או מעל שלוש שנים. לכלל המקרים התאימו החוקרים עד 20 ביקורות תואמות בגיל, מין ומשך סוכרת.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לסרטן בלוטת תריס על-רקע שימוש באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תוך תקנון לזפק, תת-פעילות של בלוטת התריס, פעילות-יתר של בלוטת התריס, תרופות אחרות לאיזון סוכרת ורמה סוציאלית.
החוקרים זיהו 2,562 חולים עם ממאירויות של בלוטת התריס ו-45,184 ביקורות תואמות.
מהנתונים עולה כי השימוש באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 למשך 1-3 שנים לווה בסיכון מוגבר לכלל ממאירויות בלוטת התריס (יחס סיכון מתוקן של 1.58, רווח בר-סמך 95% של 1.27-1.95) ולסרטן מדולארי של בלוטת התריס (יחס סיכון מתוקן של 1.78, רווח בר-סמך 95% של 1.04-3.05).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לכלל סוגי ממאירויות בלוטת תריס וממאירות מדולארית של בלוטת התריס עם טיפול בתכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, בפרט לאחר 1-3 שנות טיפול. הם קוראים לרופאים להיות מודעים לסיכון האפשרי הנ”ל בעת התחלת טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ולעקוב אחר המטופלים בתרופות אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!