טיפול תרומבוליטי מעבר ל-4.5 שעות מהופעת התסמינים עשוי לסייע בהפחתת מוגבלות בחולים נבחרים עם אירוע מוחי (מתוך כנס ISC)

טיפול תרומבוליטי יעיל עד 9 שעות לאחר הופעת תסמיני אירוע מוחי איסכמי כאשר בדיקות MRI או CT אוטומטיות בוחרות מועמדים עם רקמת מוח הניתנת להצלה, כך עולה מתוצאות מחקר EXTEND, שפורסמו במהלך כנס ה-International Stroke Conference.

מדגם המחקר כלל 225 מבין 310 החולים שתוכנן לכלול בטרם המחקר הופסק מוקדם עם פרסום תוצאות מחקר WAKE-UP. החולים שלקחו חלק במחקר חולקו באקראי לקבוצת פלסבו או טיפול ב-tPA במינון 0.9 מ”ג/ק”ג.

החוקרים מצאו כי חל שיפור בתוצאות התפקודיות, עם עליה של 44% בסיכוי המתוקן לתוצאות תפקודיות מצוינות (P=0.04) בחולים שטופלו לאחר שבדיקת ההדמיה הדגימה רקמת מוח ניתנת להצלה 4.5 עד 9 שעות לאחר הופעת תסמיני אירוע מוחי או לאחר השכמה עם תסמיני אירוע מוחי, בהשוואה למטופלים בפלסבו.

מחקר EXTEND הינו המחקר התרומבוליטי הראשון שהדגים תוצאות חיוביות לטיפול תרומבוליטי במרווח הזמן לאחר 4.5-9 שעות, על-בסיס בדיקות הדמיה שהדגימו רקמת מוח ניתנת להצלה.

הטיפול התרומבוליטי הגדיל את שיעור החולים עם מדד Modified Rankin Scale (mRS) של 0-1 לאחר 90 ימים ל-35%, בהשוואה ל-29%. ממצאים אלו שהתבססו על ניתוח בכוונה לטפל ופורסמו תחילה במהלך כנס ה-World Stroke Congress, תאמו לתוצאות ניתוח לפי-פרוטוקול אשר הצביעו על עליה דומה של 45% בסיכוי למדד mRS של 0-1 עם טיפול תרומבוליטי, לאחר תקנון לחומרת אירוע מוחי ראשוני וגיל החולים (37% לעומת 29%).

למרות שתועדה עליה של פי שש בסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני לאחר 36 שעות עם tPA (6% לעומת 1%), ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית ולא תועד סיכון בתמותה (10% לעומת 9.5%).

החוקרים הסבירו כי הסיכון של מתן טיפול תרומבוליטי מאוחר לא עלה על התועלת של הטיפול, כאשר נבחנו התוצאות התפקודיות של החולים.

תוצאים משניים של המחקר הדגימו עליה של 37% בסיכוי לתוצאה תפקודית טובה (מדד mRS של 0-2 נקודות לאחר 90 ימים); עליה של פי 2.67 בסיכוי לשיפור נוירולוגי מוקדם עם ירידה של לפחות 8 נקודות במדד NIHSS או ירידה למדד 0-1 לאחר 24 שעות (25% לעומת 10%) וסיכוי גבוה ב-71% לרה-קנליזציה לאחר 24 שעות (70% לעומת 40%).

ממצאים אלו מצטרפים לממצאי מחקר WAKE-UP, אשר הראו כי בדיקת MRI יכולה לזהות קבוצה של חולים עם אירוע מוחי איסכמי, בהם מועד הופעת התסמינים אינו-ידוע, אשר היו בתוך חלון הזמן של 4.5 שעות מהופעת התסמינים והתאימו לטיפול תרומבוליטי. החוקרים מאמינים כי ניתן לזהות באופן בטוח ויעיל את החולים המתאימים לטיפול תרומבוליטי ולטפל במספר חולים גדול יותר.

מתוך כנס ISC

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן