במאמר שפורסם בכתב העת Drug Aging מדווחים חוקרים מסלובקיה על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בקשישים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם, טיפול בפרדקסה (Dabigatran) במינון מופחת מלווה ברמות גבוהות יותר משמעותית של התרופה בדם, בהשוואה לרמות במטופלים צעירים תחת מינון מופחת ורמות דומות לאלו שתועדו בצעירים תחת מינון סטנדרטי של הטיפול התרופתי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חלה עליה במספר הקשישים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם הנדרשים לטיפול ארוך-טווח בנוגדי-קרישה. הפרמקוקינטיקה של נוגדי-קרישה פומיים בקשישים עשויה להיות שונה מזו הקיימת בצעירים ובמחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את רמות פרדקסה באוכלוסיית הקשישים עם פרפור פרוזדורים.

מדובר במחקר פיילוט, פרוספקטיבי, לאחר-שיווק, שהתמקד בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם, אשר נטלו טיפול בפרדקסה; מדגם המחקר כלל 21 קשישים (גילאי 75 שנים ומעלה) תחת טיפול בפרדקסה במינון מופחת (110 מ”ג, פעמיים ביום) אל מול 13 חולים צעירים יותר (עד גיל 70 שנים) שנטלו פרדקסה במינון מופחת בשל ליקוי כלייתי ואל מול 16 חולים צעירים תחת טיפול בפרדקסה במינון סטנדרטי (150 מ”ג, פעמיים ביום). דגימות דם שימשו להערכת רמות שיא ושפל של התרופה בדם.

החוקרים מדווחים כי הממצאים הצביעו על הבדלים מובהקים סטטיסטית ברמות שפל של פרדקסה בדם, בהשוואת קשישים תחת טיפול במינון מופחת אל מול צעירים יותר תחת מינון מופחת של התרופה (99.3 לעומת 51.6 ננוגרם/מ”ל). בדומה, רמות השיא של התרופה בדם היו גבוהות יותר משמעותית בקשישים תחת מינון מופחת, בהשוואה לצעירים יותר תחת מינון מופחת של התרופה (173.4 לעומת 116.1 ננוגרם/מ”ל). לא תועדו הבדלים מובהקים ברמות שפל ושיא של התרופה בהשוואת קשישים תחת מינון מופחת אל מול צעירים יותר תחת מינון סטנדרטי של התרופה.

מדובר במחקר לאחר-שיווק הראשון שערך השוואה ישירה בין רמות פרדקסה תחת טיפול במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום, ובין רמות התרופה בדם תחת מינון של 110 מ”ג, פעמיים ביום, בחולים עם פרפור פרוזדורים. ממצאים אלו תומכים בהשלמת מחקרים נוספים להערכת ההבדלים בתכונות הפרמקוקינטיות ופרמקודינאמיות של נוגדי-קרישה פומיים חדשים בקשישים עם פרפור פרוזדורים.