השמנה מעלה סיכון לאירועים תרומבוטיים ורידיים מוחיים בנשים תחת גלולות למניעת היריון (JAMA Neurol)

בנשים שמנות הנוטלות גלולות למניעת היריון סיכון מוגב רמשמעותית לאירועי תרומבוזיס ורידי מוחי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת JAMA Neurology.

מטרת המחקר הייתה לבחון אם השמנה הינה גורם סיכון לאירועי CVT (Cerebral Venous Thrombosis).

מדובר במחקר מקרה-ביקורת, שכלל מבוגרים שאושפזו עם CVT בין 1 ביולי, 2006 (אמסטרדם) ו-1 באוקטובר, 2009 (ברן) ועד 31 בדצמבר, 2014, למרכז רפואי באמסטרדם או בברן. קבוצת הביקורת כללה משתתפים מקבוצת הביקורת במחקר Multiple Environmental and Genetic Assessment of Risk Factor for Venous Thrombosis Study, שהונ מחקר מקרה-ביקורת גדול, שבוצע בין 1 במרץ, 1999, ועד 31 בספטמבר, 2004.

ההשמנה הוגדרה בנוכחות מדד מסת גוף של 30 ומעלה והחוקרים השלימו תקנון למין, גיל, היסטוריה של ממאירות, מוצא אתני, הרגלי עישון וטיפול בגלולות.

המחקר כלל 186 מקרים ו-6,134 ביקורות. קבוצת המקרים הייתה צעירה יותר (גיל חציוני של 40 לעומת 48 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר של נשים (71.5% לעומת 52.5%), שכיחות גבוהה יותר של טיפול בגלולות (72.9% לעומת 23.5%) ושכיחות גבוהה יותר של היסטוריה של ממאירות (9.1% לעומת 3.8%), בהשוואה לביקורות.

השמנה לוותה בסיכון מוגבר ל-CVT (יחס סיכויים מתוקן של 2.63). ריבוד לפי מין הדגים קשר משמעותי בין CVT ובי ןהשמנה בנשים (יחס סיכויים מתוקן של 3.50), אך לא בגברים (יחס סיכויים מתוקן של 1.16). מריבוד נוסף עלה כי בנשים שנטלו גלולות למניעת היריון, עודף-משקל והשמנת-יתר לוו בסיכון מוגבר ל-CVT, באופן תלוי-מינון (יחס סיכויים מתוקן של 11.87 באלו עם עודף משקל ו-29.26 באלו עם השמנת יתר). לא זוהה קשר בקרב נשים שלא נטלו גלולות למניעת היריון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השמנה הינה גורם סיכון משמעותי ל-CVT בנשים הנוטלות גלולות למניעת היריון.

JAMA Neurol. Published online March 14, 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן