מהו המינון המתאים לטיפול תרומבוליטי בחולים עם אירוע מוחי? (Stroke)

רופאים אינם תמיד מעריכים נכונה את המשקל של חולים עם אירוע מוחי, בעיקר במקרים של עודף-משקל, דבר העשוי להוביל למתן מינון נמוך מדי במסגרת הטיפול התרומבוליטי, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Stroke.

מדגם המחקר כלל 242 משתתפים שטופלו במרכז יחיד והחוקרים תיעדו את המשקל המשוער והאמיתי, מינון Alteplase ומדד Rankin Scale/National Institute of Health Stroke Scale לפני ואחרי ההתערבות.

מהתוצאות עולה תת-הערכה משמעותית קלינית של המשקל בהיקף של 1.13 ק”ג. ההבדל בין המשקל המשוער והמשקל בפועל היה הגדול ביותר בחולים במשקל הכבד ביותר (4.51- ק”ג), כאשר ב-19.7% מהחולים תועדה סטיה של לפחות 10% מהמינון המומלץ של Recombinant tPA. בממוצע, חולים בשליש העליון של משקל הגוף קיבלו תת-מינון של 0.04 מ”ג לק”ג ואובחנו עם מדד National Institute of Health Stroke Scale גבוה יותר בעת האשפוז. השיפור במדד National Institute of Health Stroke Scale לאחר שבעה ימים או בעת השחרור היה נמוך יותר משמעותית בחולים במשקל מעל 78 ק”ג, בהשוואה לחולים במשקל נמוך יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי רופאים אינם מעריכים נכונה את משקל הגוף של חולים עם אירוע מוחי במצבים אקוטיים, בעיקר כאשר מדובר בחולים במשקל קיצוני. הם קוראים לחייב הצבת מיטות המאפשרות לשקול את המטופלים בחדרי מיון המיועדים לטיפול בחולים עם אירוע מוחי חד.

Stroke. Published online November 10, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן