מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השימוש בפרדקסה למניעת תרומבואמבוליזם לאחר ניתוח ירך (מתוך הודעת ה-FDA)

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA או Food and Drug Administration) הודיע על אישור הטיפול ב-Dabigatran (פרדקסה) למניעת פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך. מחברת התרופות נמסר כי זוהי ההתוויה הרביעית המאושרת לשימוש ע”י הסוכנות לטיפול בפרדקסה.

האישור מבוסס על תוצאות נתונים משני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, בשלב 3, בחולים לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך. מחקר RE-NOVATE כלל 3,494 חולים שחולקו באקראי לטיפול בפרדקסה במינון 220 מ”ג, פרדקסה במינון 150 מ”ג, או Enoxaparin במינון 40 מ”ג פעם ביום, למשך 28-35 ימים. באלו שנטלו פרדקסה במינון 220 מ”ג שיעורי התוצא המשולב של תרומבואמבולזים ורידי ותמותה מכל-סיבה (6%) היו נמוכים יותר בהשוואה למטופלים ב-Enoxaparin (6.7%).

במחקר RE-NOVATE II חולקו באקראי 2,055 חולים לטיפול בפרדקסה במינון 220 מ”ג או Enoxaparin במינון 40 מ”ג פעם ביום, למשך 28-35 ימים. בקרב מטופלים בפרדקסה תועד שיעור נמוך יותר של תרומבואמבולזים ורידי ותמותה מכל-סיבה (7.7%) בהשוואה למטופלים ב-Enoxaparin (8.8%).

בחולים שנטלו פרדקסה במינון 220 מ”ג תועדו שיעורים גבוהים יותר של דימום מג’ורי, בהשוואה למטופלים ב-Enoxaparin במחקר RE-NOVATE (2.0% לעומת 1.6%) ובמחקר RE-NOVATE II (1.4% לעומת 0.9%).

שיעור הדימומים המג’וריים ממערכת העיכול במטופלים בפרדקסה ו-Enoxaparin היה דומה (0.1%) בשני המחקרים. שיעור הדימומים במערכת העיכול עמד על 1.4% באלו שנטלו פרדקסה ועל 0.9% באלו שנטלו Enoxaparin.

בשני המחקרים, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו הפרעות במערכת העיכול (39.5% מהמטופלים בשתי הקבוצות). דיספפסיה הייתה נפוצה יותר בקרב מטופלים בפרדקסה (4.1%) בהשוואה למטופלים ב-Enoxaparin (3.8%). תסמינים דמויי דלקת-קיבה דווחו בשכיחות נמוכה יותר בקרב מטופלים בפרדקסה (0.6%) בהשוואה למטופלים ב-Enoxaparin (1.0%).

אבחנה קלינית של אוטם שריר הלב תועדה בשני חולים שנטלו פרדקסה (0.1%) ובשישה מטופלים ב-Enoxaparin (0.3%).

מחברת התרופות נמסר כי האישור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי להתוויה חדשה זו יספק אפשרות טיפול נוספת לאוכלוסיית החולים הגדולה הנ”ל.

מתוך הודעת ה-FDA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן