האם יש תועלת לטיפול תרומבוליטי בחולים עם אירועים מוחיים קלים? (מתוך כנס ה-ESC)

משני מחקרים רטרוספקטיביים קטנים עולה כי טיפול רה-וסקולריזציה עשוי להועיל לחולים עם אירועי מוחי איסכמי קל. תוצאות שני המחקרים הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-24 ה-European Stroke Conference.

החוקרים הסבירו כי בפועל, נדיר מאוד לבחור בטיפול ב-tPA (Tissue Plasminogen Activator) מטפלים בחולים עם אירוע מוחי קל מאוד בשל חשש מהתמרה המורגית. אך במחקרים הנוכחיים, בחולים עם אירוע מוחי קל טופלו בתרומבוליזה או טיפול תוך-עורקי תועדו תוצאות טובות יותר בהשוואה לאלו שטופלו שמרנית.

המחקר הראשון התמקד בחולים עם חסימה של כלי דם גדול שפנו עם תסמינים קלים. החוקרים מציינים כי חולים אלו לרוב אינם מיועדים לטיפול רה-וסקולריזציה מאחר והתסמינים קלים אך עדיין קיים סיכון גבוה לתמותה ותחלואה.

במחקר זה השוו החוקרים את התוצאות בחולים עם אירוע מוחי קל לאחר רה-וסקולריזציה עם tPA או טיפול תוך-עורקי אל מול טיפול שמרני.

מדגם המחקר כלל חולים עם אירוע מוחי קל (מדד NIHSS של 1-7) בתוך 24 שעות ועדות הדמייתית לחסימת כלי דם גדול. מבין 2,636 חולים שנסקרו למחקר, 126 ענו על הקריטריונים של חסימת כלי דם גדול. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 63 שנים, עם מדד NIHSS ראשוני ממוצע של 4 נקודות ומרווח זמן ממוצע מהופעת התסמינים של שש שעות.

מבין אלו, 25 חולים השלימו טיפול רה-וסקולריזציה (14 טופלו ב-tPA, 6 קיבלו טיפול תוך-עורקי ו-5 טופלו בשתי הגישות). הנתונים לאחר שלושים ימים היו זמינים עבור 89 חולים.

מהתוצאות עולה כי לאחר תקנון למדד mRS (Modified Rankin Score) הבסיסי, מדד NIHSS והזמן שחלף מהופעת התסמינים, ב-76% מהחולים בקבוצת ההתערבות תועדו תוצאות טובות (מדד mRS של 0-2 לאחר 30 ימים), בהשוואה ל-60% מאלו שטופלו שמרנית (יחס סיכויים של 2.7).

כאשר החוקרים התמקדו רק ב-62 החולים שהתקבלו בתוך שש שעות (23 מהם השלימו טיפול רה-וסקורליזציה), תוצאות טובות תועדו ב-78% מהחולים בקבוצת טיפול רה-וסקולריזציה לעומת 54% מהמטופלים שמרנית (יחס סיכויים של 4.5, P=0.28).

החוקרים קבעו כי הערכה מהירה של כלי הדם וזיהוי חסימה של כלי דם גדול בחולים עם תסמינים קלים עשוייה להוביל לטיפול אגרסיבי יותר.

במחקר השני דיווחו חוקרים על תוצאות סקירה רטרוספקטיבית של רשומות רפואיות של חולים עם אירועים מוחיים שפנו למרכז אקדמי לטיפול באירועים מוחיים בתוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים, עם מדד NIHSS של עד 5 נקודות או חסר שהשתפר במהירות, וטופלו ב-tPA (22 חולים) או שמרנית (68 חולים).

מהתוצאות עלה כי בחולים שטופלו ב-tPA תועד סיכוי גבוה יותר לשיפור במדד NIHSS עד לשחרור מבית החולים. באופן ספציפי, ב-20 מבין 22 החולים שטופלו ב-tPA (90.9%) תועדה ירידה של 2 נקודות ומעלה במדד NIHSS בעת השחרור, זאת בהשוואה ל-25 מבין 68 החולים שטופלו שמרנית (36.7%).

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן