בגברים עם סוכרת והיפוגונאדיזם שטופלו בטסטוסטרון תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד, כשל כלייתי עם צורך בטיפול כלייתי חליפי, אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה מכל-סיבה, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי, כך מדווחים חוקרים מצרפת במאמר חדש שפורסם בכתב עת Cardiovascular Diabetology.

המחקר הרטרוספקטיבי בחן אם טיפול בטסטוסטרון מפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד וכשל כלייתי בגברים עם סוכרת היפוגונאדיזם. מדגם המחקר כלל 26,027 גברים עם סוכרת והיפוגונאדיזם (גיל ממוצע של 58.3 שנים) שקיבלו טיפול בטסטוסטרון ולהם התאימו מספר דומה של גברים לא מטופלים; סוכרת אובחנה טרם היפוגונאדיזם.

התוצאים הקליניים כללו נזק כלייתי חד וכשל כלייתי עם צורך בטיפול כלייתי חליפי, כפי שנקבע לפי קודי אבחנה; עוד נבחנו אירוע מוחי איסכמי, אוטם לבבי חד ותמותה מכל-סיבה.

מהנתונים לאורך חציון משך מעקב של 3.9 שנים עלה כי בגברים שטופלו בטסטוסטרון תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד בהשוואה לביקורות תואמות שלא קיבלו את הטיפול ההורמונאלי (יחס סיכון של 0.93, p=0.01).

טיפול בטסטוסטרון לווה גם בסיכון מופחת לכשל כלייתי עם צורך בטיפול כלייתי חליפי, בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול בטסטוסטרון (יחס סיכון של 0.81, p=0.001).

בגברים שטופלו בטסטוסטרון תועד סיכון מופחת לאוטם לבבי חד, אירוע מוחי איסכמי ופרפור פרוזדורים, בהשוואה לביקורות תואמות שלא טופלו; שיעורי התמותה מכל-סיבה גם היו נמוכים יותר בקבוצת הטיפול בטסטוסטרון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי יש מקום להרחבת מתן הטיפול בטסטוסטרון בגברים עם סוכרת והיפוגונאדיזם כאמצעי אפשרי למניעת נזק כלייתי.

Cardiovascular Diabetology, Oct 1, 2025

לידיעה במדסקייפ