האם טיפול בטסטוסטרון מאיץ טרשת עורקים בגברים מבוגרים? (JAMA)

מנתונים חדשים עולה כי בגברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות על-רקע גיל מתקדם, באלו שטופלו בג’ל טסטוסטרון (אנדרוג’ל) במשך שנה להשגת רמות טסטוסטרון בטווח התקין בצעירים, תועדה הצטברות גדולה ב-20% בנגע טרשתי לא-מסויד בעורקים הכליליים, בהשוואה לאלו שטופלו בג’ל פלסבו. ממצאי מחקר Cardiovascular Trial אחת משבעה מחקרי טסטוסטרון מטעם ה-NIH (National Institutes of Health) להערכת התוצאות הקליניות בגברים מבוגרים עם רמות טסטוסטרון נמוכות על-רקע גיל מתקדם שטופלו בטסטוסטרון או פלסבו פורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association במהלך חודש פברואר.

גיל המשתתפים במחקר עמד בממוצע על 71 שנים, עם שכיחות גבוהה של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחצית סבלו מטרשת עורקים חמורה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 138 גברים (73 גברים בקבוצת הטיפול בטסטוסטרון ו-65 בקבוצת הפלסבו) בתשעה מרכזים, שהשלימו הערכה של נפח הנגע הטרשתי הכלילי באמצעות בדיקת CCTA (Coronary Computed Tomographic Angiography) בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים.

ריכוז טסטוסטרון הממוצע היה נמוך מ-275 ננוגרם/מ”ל ותלונות סובייקטיביות ועדות אובייקטיבית להפרעה בתפקוד מיני, פגיעה בתפקוד גופני ו/או ירידה בחיוניות. מרבית הגברים היו שמנים, סבלו מיתר לחץ דם, או מעשנים לשעבר וקרוב לשליש סבלו מסוכרת מסוג 2.

הגברים בקבוצת ההתערבות טופלו תחילה בג’ל טסטוסטרון במינון של 5 גרם ליום, שהותאם במטרה לשמור על רמות טסטוסטרון בטווח התקין לגברים צעירים (280-873 ננוגרם/ד”ל).

מתחילת המחקר עד לאחר שנה אחת, חציון נפח הנגע הלא-מסויד עלה מ-204 ממ”ק ל-232 ממ”ק בקבוצת ההתערבות, אך רק מ-317 ממ”ק ל-325 ממ”ק בקבוצת הפלסבו.

במהלך אותה תקופת זמן, חציון נפח הנגע הכולל עלה מ-272 ממ”ק ל-318 ממ”ק בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לעליה מ-449 ממ”ק ל-541 ממ”ק בקבוצת הפלסבו.

העליה בהתקדמות הנגע הטרשתי בקבוצת הטיפול בטסטוסטרון הייתה דומה לאחר תקנון למדדי הנגע הגדולים יותר בקבוצת הפלסבו. חציון מדד הסתיידות עורקים כליליים השתנה מ-255 ל-244 יחידות בקבוצת ההתערבות לעומת שינוי מ-494 ל-503 בקבוצת הפלסבו.

לא תוארו סיבוכים קרדיווסקולאריים בשתי הקבוצות, אך למחקר לא הייתה עוצמה מספקת ולא נערך זמן ארוך דיו לזיהוי סיבוכים אלו.

החוקרים קוראים להשלים מחקר גדול וארוך יותר להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם, אך לא צפוי כי התועלת המוגבלת שהודגמה במחקרים מצדיקה מימון מחקרים גדולים בנושא.

JAMA 2017; 317:708-716

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן