זיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לדלקת מפרקים שגרונית בקשישים

מקור: Arthritis & Rheumatol

בקשישים עם חשיפה ארוכת-טווח לחומר חלקיקי עדין וגזים מזהמים תועד סיכון מוגבר להיארעות דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology.  הקשר בין חשיפה רבה יותר לחומק חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר (PM2.5) וסיכון מוגבר לדלקת מפרקים שגרונית היה בולט יותר באלו עם חשיפה בעבודה בסיכון גבוה וממוצאים אתניים מסוימים.

החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם פרוספקטיבי גדול במטרה לקבוע את הקשר בין חשיפה ארוכת-טווח לחומר חלקיקי או גזים מזהמים ובין הופעה מאוחרת של דלקת מפרקים שגרונית. הם כללו 42,152 מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה בקליפורניה בין השנים 2001 ו-2018.

חשיפה לחומר חלקיקי של PM2.5, PM10 וגזמים מזהמים, כולל חנקן דו-חמצני, תחמוצות חנקן, פחמן חד-חמצני ואוזון נבחנו על-בסיס נתוני לווין וניטור השכונה. היארעות דלקת מפרקים שגרונית נקבעה על-בסיס תביעות Medicare, עם דרישה לשני תיעודי אבחנת דלקת מפרקים שגרונית לכל הפחות.

המשתתפים היו במעקב עד לאבחנת דלקת מפרקים שגרונית, תמותה, או סוף שנת 2018. משך המעקב הממוצע עמד על 6.1 שנים באלו שפיתחו דלקת מפרקים שגרונית ועל 12.0 שנים באלו שלא פיתחו את מחלת המפרקים.

לאורך תקופת המעקב, 2,027 משתתפים אובחנו עם דלקת מפרקים שגרונית (1,479 נשים). שיעורי היארעות דלקת מפרקים שגרונית עלו עם עליה בחשיפה ל-PM2.5 (יחס סיכון מתוקן לכל עליה של 2 מק”ג/מ3 בחשיפה של 1.20, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.23) וחנקן דו-חמצני (יחס סיכון מתוקן לכל עליה של 10 מק”ג/מטר של 1.44, רווח בר-סמך 95% של 1.36-1.52). חשיפה לחומר חלקיקי PM10, תחמוצות חנקן ופחמן חד-חמצני לוותה גם כן בעליה בסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, אך לא זוהה קשר בין חשיפה לאוזון ובין מחלת המפרקים.

במשתתפים עם חשיפה בעבודה בסיכון גבוה תועד קשר בולט יותר בין חשיפה ל-PM2.5 ובין היארעות דלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה לאלו ללא חשיפה דומה (יחס סיכון מתוקן של 1.29 לעומת 1.16, p=0.04).

הקשר בין חשיפה ל-PM2.5 ובין היארעות דלקת מפרקים שגרונית היה בולט יותר באפריקאים-אמריקאים ובאלו ממוצא לטיני, בהשוואה לאמריקאים-יפנים או לבנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר להופעה מאוחרת של דלקת מפרקים שגרונית בקשישים בגילאי 65 שנים ומעלה. מהנתונים עולה כי לזיהום אוויר עשויה להיות השפעה גדולה יותר באוכלוסיות מיעוטים.

Arthritis & Rheumatol, Jan 12., 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן