אכאלזיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Clin Gastroenterol Hepatol)

בחולים עם אכאלזיה תועד סיכון מוגבר לתמותה בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית, עם מקרה תמותה אחד נוסף לכל שישה חולים עם אכאלזיה לאורך מעקב של עשר שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה מותאם בשבדיה שכלל חולים עם אבחנה של אכאלזיה שעברו בדיקה אנדוסקופית עם ביופסיה בין 1969 עד 2017. מדגם המחקר כלל 704 מבוגרים (גיל חציוני באבחנה של 60 שנים; 56% גברים) עם היארעות אכאלזיה אשר הותאמו לעד חמש ביקורות (3,348 ביקורות) מהאוכלוסייה הכללית על-בסיס גיל, מין, שנת לידה ומחוז, עם לפחות אח אחד ללא תיעוד של אכאלזיה אשר שימש כביקורת שניה.

התוצא העיקרי היה תמותה מכל-סיבה עם חציון משך מעקב של 9.1 שנים.

לאורך חציון מעקב של 9.1 שנים, שיעורי התמותה עמדו על 69.4 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בחולים עם אכאלזיה לעומת 51.9 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בביקורות; הבדלים אלו מקבילים למקרה תמותה אחד נוסף לכל שישה חולים עם אכאלזיה לאורך תקופה של עשר שנים.

בחולים עם אכאלזיה תועד סיכון גבוה ב-42% לתמותה בהשוואה לביקורות תואמות (יחס סיכון מתוקן של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.65). יתרה מזאת, בחולים עם אכאלזיה תועד סיכון מוגבר לתמותה עקב כלל ממאירות (יחס סיכון מתוקן של 1.65, רווח בר-סמך 95% של 1.21-2.23), בפרט ממאירות וושט (יחס סיכון מתוקן של 23.19, רווח בר-סמך 95% של 3.27-164.55), מחלות נשימתיות (יחס סיכון מתוקן של 2.22, רווח בר-סמך 95% של 1.28-3.87) וסיבות אחרות (יחס סיכון מתוקן של 1.47, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.93).

בהשוואה לאחאים ללא אכאלזיה (528 אחאים), בחולים עם אכאלזיה (325 חולים) תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 1.78, רווח בר-סמך 95% של 1.13-2.81).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לתמותה בקרב חולים עם אכאלזיה ותומכים בחשיבות מעקב ארוך-טווח אחר חולים אלו, עם דגש על ממאירות הוושט וסיבוכים נלווים.

Clin Gastroenterol Hepatol, Apr 10, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן