האם ניתוח בלוטת התריס מעלה את הסיכון למחלת כליות? (J Clin Endocrinol Metab)

בקרב חולים לאחר ניתוח כריתה מלאה של בלוטת התריס סיכון מוגבר לאבחנה של מחלת כליות כרונית, בעיקר במקרים של היפופאראתירואידיזם לאחר ההתערבות הניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות טיפול תרופתי יומי, היפופאראתירואידיזם, סיכון נפוץ לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס, מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות. להערכת הסיכון למחלת כליות כרונית לאחר ניתוח כריתה מלאה של בלוטת התריס, הם זיהו את כל החולים במאגרים בדנמרק שעברו ניתוח בין ינואר 1998 ועד דצמבר 2017 בשל זפק, ממאירות ותירוטוקסיקוזיס.

מדגם המחקר כלל 2,421 חולים (גיל חציוני של 51.2 שנים, 79.2% נשים) שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס ולהם התאימו ביקורות תואמות בגיל ומין ביחס 1:10 עם 24,210 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית.

מחלת כליות כרונית הוגדרה בנוכחות מחלת כליות בשלב III ומעלה, קרי, קצב פינוי גלומרולארי משוער קטן מ-60 מ”ל/דקה, כפי שנקבע על-בסיס שתי בדיקות מרווח של לפחות 90 ימים. היפופאראתירואידיזם הוגדר כטיפול חדש לאחר ניתוח בוויטמין D פעיל מעבר לשנה לאחר הניתוח.

מהנתונים עולה כי הסיכון למחלת כליות כרונית עשור לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס עמד על 13.5% בקרב חולים עם היפופאראתירואידיזם ועל 11.6% באלו ללא היפופאראתירואידיזם ; להשוואה, בקבוצת הביקורת תועד שיעור של 5.8%.

הסיכון למחלת כליות כרונית לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס היה גבוה פי 2-3 בחולים עם וללא היפופאראתירואידיזם (יחס סיכון מתוקן של 3.23 ויחס סיכון מתוקן של 2.27, בהתאמה) בהשוואה לקבוצת הביקורת.

בנוסף, הסיכון למחלת כליות כרונית היה גבוה יותר באלו ללא היסטוריה של מחלות רקע, בין אם אובחנו עם היפופאראתירואידיזם ובין אם לאו (יחס סיכון מתוקן של 4.76 ויחס סיכון מתוקן של 2.46, בהתאמה), בהשוואה לאלו עם מחלות רקע ידועות.

ההיארעות המצטברת להתפתחות מחלת כליות כרונית לאחר 5 ו-10 שנים הייתה הגבוהה ביותר בחולים עם תירוטוקסיקוזיס, לאחריהם חולים עם זפק, אך לא בחולים עם ממאירות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם היפופאראתירואידיזם וצורך בטיפול ממושך בוויטמין D פעיל לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס קיים סיכון מוגבר להתפתחות מחלת כליות כרונית. עוד זוהה סיכון מוגבר למחלת כליות כרונית במקרים בהם תפקוד פאראתירואיד נותר תקין לאחר כריתת בלוטת התריס.

J Clin Endocrinol Metab, Aug 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן