במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין קשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר לפני ניתוח ובין הסיכון לזיהומים, פצע או סיבוכי קטוזיס בילדים עם סוכרת מסוג 1 או מסוג 2 לאחר ניתוח אלקטיבי לא-לבבי או פרוצדורות אבחנתיות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההמלצות הנוכחיות מציעות לשקול דחיית ניתוח במקרים בהם האיזון הגליקמי אינו אופטימאלי לפני ההתערבות הפולשנית, כאשר במקרים בהם לא ניתן לדחות את ההתערבות, יש לשקול אשפוז לפני הניתוח לצורך טיוב אקוטי של רמות הסוכר בדם.
החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים מרשומות רפואיות של 438 ילדים בגילאי 1-18 שנים עם סוכרת מסוג 1 (72%) או סוכרת מסוג 2 (28%) שעברו ניתוח אלקטיבי לא-לבבי בבית החולים לילדים בטקסס, בין ינואר 2011 ועד יוני 2021.
מהנתונים עולה כי ב-28% תועדו ריכוזי המוגלובין מסוכרר נמוכים מ-7.0%, ב-42% ריכוזי המוגלובין מסוכרר נעו בין 7% ועד 9% וב-30% מהילדים ערכי המוגלובין מסוכרר עלו על 9%.
התוצא העיקרי של המחקר היה הופעה חדשה של זיהום סיסטמי לאחר-ניתוח, סיבוכי פצע, או קטוזיס.
החוקרים מדווחים כי שיעורי היארעות זיהומים סיסטמיים לאחר-ניתוח עמדו על 0.91% (4 מקרים); סיבוכי פצע תועדו ב-3.33% (19 חולים) וקטוזיס לאחר ניתוח תועד ב-3.89% מהמקרים (17 מקרים).
מניתוח הנתונים עולה כי אין קשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לזיהומים סיסטמיים, סיבוכי פצע, או קטוזיס לאחר ניתוח. לא זוהו גורמים קדם-ניתוחיים קודמים, כולל סוג סוכרת, מדד מסת גוף, או סוג הפרוצדורה, ובין הסיכון לסיבוכים אלו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ממצאי המחקר, אין צורך דחיית ניתוחים אלקטיביים עד התנרמלות עקבית של ריכוז המוגלובין מסוכרר, בפרט מאחר ומדובר ביעד שקשה להשיג במהירות.
Diabetes Care, Aug 1, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!