סיגמואידוסקופיה גמישה עם ביופסיות ממעי גס דיסטאלי הינה בדיקה אבחנתית ראשונית מקובלת בקרב חולים עם חשד לדלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Gastroenterology.
לאורך השנים, מעכבי בקרה חיסונית הדגימו תוצאות מבטיחות לטיפול במגוון מחלות ממאירות. לצד העליה בהיקף השימוש בתרופות אלו נרשמה עליה בהיארעות אירועים חריגים, כולל דלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי. אנדוסקופיה של דרכי עיכול תחתונות מהווה את מדד הזהב לאבחנה של דלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי, אך הגישה האופטימאלית לנטילת ביופסיה והערכת חומרת המחלה אינה ידועה.
החוקרים השלימו מחקר חתך להערכת המאפיינים הקליניים, אנדוסקופיים והיסטופתולוגיים של 61 חולים שעברו הערכה אנדוסקופית בחשד לדלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי. הם גם בחנו את הדיוק האבחנתי של קולונוסקופיה מלאה (47 חולים) או סיגמואידוסקופיה גמישה (4 חולים) עם ביופסיות שיטתיות של מעי גס ימני, רוחבי ושמאלי.
בעוד שכל בדיקות סיגמואידוסקופיה גמישה הדגימו עדות לדלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי במעי גס שמאלי, קולונוסקופיה מלאה הדגימה עדות לדלקת זו בכל הסגמנטים של המעי הגס בו-זמנית (35 חולים) או העדר שינויים אלו בכל הסגמנטים (12 חולים); החוקרים לא זיהו מקרים בהם ביופסיות מבודדות מהמעי הגס הפרוקסימאלי הדגימו דלקת מעי גס על-רקע אימונותרפיה או גורמים מבניים אחרים לתסמינים.
בהשוואה למעי גס בעל מראה חריג בבדיקה אנדוסקופית, מראה חריג של הרירית הדגים רגישות גבוהה יותר לדלקת מעי גס חמורה על-רקע טיפול אימונותרפי בסגמנטים במעי גס ימני (52.4% לעומת 37.9%), רוחבי (40.9% לעומת 30%) ושמאלי (50% לעומת 40%). החוקרים מציינים כי רירית בעלת מראה אנדוסקופי תקין הדגימה עדות לדלקת מעי גס על-רקע אימונותרפיה בעד 6.8% מהמקרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי סיגמואידוסקופיה גמישה עשויה לשמש כבדיקה האבחנתית הראשונה מאחר וביופסיות מהמעי הגס הדיסטאלי מספקות בכדי לקבוע את האבחנה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את החשיבות את אנדוסקופיה תחתונה, אך גם להערכת החומרה והערכת תוצאות הטיפול.
מתוך כנס ה-ACG
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!