התערבות אנדוסקופית עשויה לשפר את איכות החיים ולהקל על תסמיני ריפלוקס קיבה-וושט (Gut)

במאמר שפורסם בכתב העת Gut מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פרוצדורת EFTP (Endoscopic Full-Thickness Fundoplication) עם מכשיר חדש הובילה לשיפור משמעותי באיכות החיים ובחומרת התסמינים של חולים עם החזר קיבה וושט (Gastroesophageal Reflux Disease, או GERD), בהשוואה לפרוצדורת דמה.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את היעילות והבטיחות של מכשיר EFTP חדש וקל לשימוש בחולים עם GERD. לצורך כך, החוקרים כללו במחקר חולים עם GERD תחת תלות במעכבי תעלות מימן, אשר חולקו באקראי לפרוצדורת EFTP או פרוצדורת דמה. תוצא הסיום העיקרי היה שיפור של לפחות 50% במדד איכות החיים הבריאותית לאחר שלושה חודשים. תוצאי סיום משניים כללו את השיפור במדד איכות החיים הבריאותית על-רקע GERD, מדד תסמיני ריפלוקס, שימוש במעכבי תעלות מימן, אירועי ריפלוקס וחשיפה של הוושט לחומצה וממצאים אנדוסקופיים לאחר 3, 6 ו-12 חודשים.

מדגם המחקר כלל 70 חולים, כאשר 35 חולים נכללו בכל קבוצה (גיל חציוני של 36 שנים, 71.4% גברים). פרוצדורת EFTP ארכה בממוצע 17.4 דקות.

התוצא העיקרי הושג בשכיחות גבוהה יותר במטופלים בקבוצת EFTP, בהשוואה לפרוצדורת הדמה (65.7% לעומת 2.9%, p<0.001). חציון השיפור במדד איכות החיים הבריאותית על-רקע GERD היה גבוה יותר משמעותית בזרוע ההתערבות לאחר 6 לעומת 8 חודשים (p<0.001) ולאחר 12 חודשים לעומת 9.1 חודשים (p<0.001).

בקבוצת החולים לאחר EFTP, 62.8% מהחולים לא נדרשו לטיפול במעכבי תעלות מימן לאחר שנה, זאת בהשוואה ל-11.4% מאלו בזרוע הדמה (P<0.001).

מדדי ניטור מדד חומציות השתפרו באופן חלקי לאחר 3 חודשים, אך לא לאחר 12 חודשים; דלקת וושט בבדיקה אנדוסקופית תועדה ב-0% מהחולים בזרוע ההתערבות וב-5 חולים (29.4%) בקבוצת הביקורת לאחר 12 חודשים. לא תועדו אירועים חריגים מג’וריים על-רקע הפרוצדורה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השלמת EFTP באמצעות מכשיר חדש הינה גישה בטוחה ויעילה לשיפור איכות החיים בחולים עם מחלה לא-ארוזיבית של הוושט התלויים בטיפול במעכבי תעלות מימן.

Gut 2021

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן