כל סוגי הניתוחים האורתופדיים של הגפה התחתונה, כולל פרוצדורות דיסטאליות מינוריות, מלווים בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, בהשוואה לביקורות תואמות, בפרט במהלך 30 הימים הראשונים לאחר הניתוח, כך מדווחים חוקרים מדנמרק במאמר שפורסם בכתב העת Research and Practice in Thrombosis and Hemostasis.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרומבואמבוליזם ורידי גורם תחלואה ותמותה באוכלוסיה הכללית. מאחר ואין נתונים אודות הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוחים אורתופדיים שונים של הגפה התחתונה, הם ביקשו לבחון את היארעות תרומבואמבוליזם לאחר-ניתוחים אורתופדיים שונים של הגפה התחתונה, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר רישום במאגר ארצי שכלל את כל תושבי דנמרק עם ניתוח אורתופדי ראשון של הגפה התחתונה בין השנים 1996-2017 ולכל אחד מהם התאימו 4 ביקורות מהאוכלוסייה הכללית, אשר תאמו בגיל, מין והיסטוריה של תרומבואמבוליזם ורידי.

מהנתונים עולה כי 7,203 מבין 1,012,823 משתתפים לאחר פרוצדורה אורתופדית ראשונה פיתחו תרומבואמבוליזם ורידי בתוך 180 ימים מהניתוח, כאשר שיעורי ההיארעות המצטברים לאירועי תרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוח עמדו על 0.71% (רווח בר-סמך 95% של 0.70-0.73). ההיארעות המצטברת של אירועי תרומבואמבוליזם ורידי בקבוצת הביקורת עמדה על 0.11% (רווח בר-סמך 95% של 0.11-0.12).

יחס הסיכול לתרומבואמבוליזם ורידי במהלך 30 הימים הראשונים לאחר ניתוח מתחת לברך עמד על 20.5 (רווח בר-סמך 95% של 17.9-23.5), בהשוואה לביקורות תואמות. יחסי הסיכון לתרומבואמבוליזם לאחר פרוצדורות דיסטאליות מינוריות (דוגמת ניתוחים להסרת סחוס או ארתרוסקופיה) נעו בין 2.9 (רווח בר-סמך 95% של 1.9-4.4) ועד 7.1 (רווח בר-סמך 95% של 6.4-8.0).

החוקרים מסכמים וכותבים כי כל סוגי ניתוחים אורתופדיים של הגפה התחתונה, כולל פרוצדורות מינוריות דיסטאליות, מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אירועי תרומבואמבוליזם, בהשוואה לביקורות תואמות בעיקר במהלך 30 הימים הראשונים לאחר ההתערבות הפולשנית.

Res Pract Thromb Haemost, 21 Sep, 2020