הבדלים בהגדרת הפרעות תזונה לפני ניתוח אונקולוגי מג’ורי (J Am Coll Surg)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Surgeons כותבים חוקרים כי ההגדרה של תת-תזונה להערכת הסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח היא ספציפית לסוג הממאירות המטופלת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולי סרטן רבים סובלים מתת-תזונה לפני ניתוח אונקולוגי מג’ורי, דבר המעלה את הסיכון לסיבוכים בשלב מאוחר יותר. ההגדרות הנפוצות כיום לתת-תזונה מתבססות על ירידה לא-מכוונת במשקל הגוף ו/או מדד מסת הגוף, אך קיימת הגדרות שונות של תת-תזונה ואין עדויות המסייעות לקבוע מהי ההגדרה הטובה ביותר ולכן החוקרים בחנו את הנושא.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר ה-NSQIP של ה-American College of Surgeons לזיהוי חולים שהופנו לניתוח אונקולוגי מג’ורי אלקטיבי בין 2005 עד 2017. המצב התזונתי נבחן על-פי הגדרות ה-European Society for Parenteral and Enteral Nutrition (ESPEN), הגדרת NSQIP המבוססת על ירידה במשקל של מעל 10% במהלך 6 החודשים האחרונים והגדרת מערכת ארגון הבריאות העולמי על-פי מדד מסת הגוף. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעה של המצב התזונתי על תמותה ותחלואה מג’ורית.

החוקרים זיהו 205,840 ניתוחים (74% ניתוחי מעי גס ורקטום, 10% ניתוחי לבלב, 9% ניתוחי ריאה, 3% ניתוחי קיבה, 3% ניתוחי וושט ו-2% ניתוחי כבד). מבין המשתתפים במחקר, 31% היו שמנים ויתר 54% החולים היו במצב תזונתי תקין ורק חלק קטן מהחולים (16%) ענו על הגדרות תת-תזונה.

החוקרים הוסיפו הגדרות שלהם לתת-תזונה חמורה ותת-תזונה קלה: תת-תזונה חמורה הוגדרה בנוכחות משלב של מדד מסת גוף קטן מ-18.5 ק”ג למטר בריבוע וירידה במשקל של מעל 10%; תת-תזונה קלה הוגדרה בנוכחות מדד מסת גוף בטווח 18.5-20 בחולים מתחת לגיל 70 ומדד מסת גוף של מתחת ל-22 באלו בגילאי 70 שנים ומעלה.

החוקרים מדווחים כי מבין המשתתפים במחקר, 0.6% ענו על הגדרת תת-תזונה חמורה, 1% ענו על הגדרות תת-תזונה לפי ESPEN 1, 2% ענו על ההגדרה לפי ESPEN 2, 6% לפי הגדרת NSQIP ו-6% מהמשתתפים ענו על הגדרת החוקרים לתת-תזונה קלה.

מהנתונים עלה כי בחירה בגישה אחת להערכת חולים עם כלל סוגי הממאירויות צפויה להוביל להערכת-יתר או תת-הערכה של הסיכון של החולה לסיבוכים לאחר ניתוח מג’ורי. מניתוח הנתונים עלה כי חיזוי הסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח היה שונה עבור שש ממאירויות, כאשר הדרך הטובה ביותר לנבא את הסיכון לסיבוכים לאחר ניתוח מעי גס ורקטום היה על-בסיס ההגדרות שקבעו החוקרים לתת-תזונה חמורה; מנגד, קריטריוני ESPEN 1 היו הטובים ביותר להערכת חולים לפני ניתוח קיבה, ריאה או לבלב, קריטריוני ESPEN 2 היו הטובים ביותר בחיזוי הסיבוכים לאחר ניתוח וושט וקריטריוני NSQIP ניבאו בצורה הטובה ביותר את הסיבוכים לאחר ניתוח כבד.

הן שיעורי התמותה והן שיעורי התחלואה המג’ורית השתנו משמעותית בין הקבוצות השונות שסווגו לפי המצב התזונתי. החוקרים זיהו אינטראקציה מובהקת בין המצב התזונתי וסוג הממאירות במודלים להערכת התמותה והתחלואה המג’ורית, עדות לכך שההגדרה האופטימאלית של תת-תזונה השתנתה לפי סוג הממאירות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הגדרות תת-תזונה של חולים אונקולוגים לפני ניתוח מג’ורי להערכת הסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח הן ספציפיות לסוג הממאירות. ממצאים אלו עשויים לסייע בהכנה טובה יותר של החולים לקראת התערבויות ניתוחיות.

J Am Coll Surg. Published online February 26, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן