במאמר מטעם פאנל מומחים בגסטרואנטרולוגיה, שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology, ממליצים המומחים לשמור את אפשרות פרוצדורות פולשניות רק לקבוצה נבחרת של חולי GERD (Gastroesophageal Reflux Disease), שאינם מגיבים לטיפול בתרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitor).
מטרת הכותבים הייתה להעריך את העמדות של גסטרואנטרולוגים אודות אפשרויות הטיפול במקרי GERD, בהם החולים לא הגיבו לטיפול בחסמי תעלות מימן. לצורך זאת, 14 מומחים בחנו תרחישים היפותטיים של חולים עם GERD מוכח והמשך תסמינים למרות טיפול במינון כפול של חסמי תעלות מימן.
הכותבים הגדירו מראש את הספים הבאים: זמן EAE (Esophageal Acid Exposure) של מעל 6.0%; קשר תסמינים-ריפלוקס: מדד תסמינים מעל 50% וסבירות לקשר עם התסמינים של מעל 95%; מעל 80% אירועי ריפלוקס; בקע סרעפתי גדול: מעל 3 ס”מ.
התוצאים העיקריים כללו את מקומן של ארבע התערבויות פולשניות (פונדופליקציה לפרוסקופית; פונדופליקציה דרך חלל הפה, ללא חתך; טיפול Radiofrequency; Magnetic Sphincter Augmentation) והעדפת טיפול תרופתי/התנהגותי.
במאמר מדווחים הכותבים כי פונדופליקציה לפרוסקופית הוגדרה כהולמת במקרים של EAE מוגבר והולמת באופן מתון במקרים של קשר תסמינים-ריפלוקס חיובי לרגורגיטציה ובקע סרעפתי גדול עם EAE תקין. פרוצדורת Magnetic Sphincter Augmentation הוגדרה כהולמת באופן מתון במקרים של EAE מוגבר, בהעדר בקע סרעפתי גדול. פונדופליקציה דרך חלל הפה וללא חתך וטיפול Radiofrequency לא נמצאו הולמים באף אחד מהתרחישים.
באשר לטיפולים תרופתיים, הכותבים מסבירים כי אנטגוניסטים לקולטן ל-H2 היה הטיפול המועדף במקרים של EAE מוגבר, מעכבי הרפיה זמנית של סוגר הוושט התחתון במקרים של אירועי ריפלוקס מוגברים וטיפול התנהגותי/נוירו-מודולטורי במקרים בהם היה קשר תסמינים-ריפלוקס חיובי.
בטיפול בתסמינים שאינם מגיבים לטיפול ב-PPI בחולים עם GERD מוכח, מומחים בגסטרואנטרולוגיה ממליצים על טיפול פולשני רק בנוכחות נטל ריפלוקס חריג, עם או בלי בקע סרעפתי, או רגרוגיטציה עם קשר תסמינים-ריפלוקס חיובי ובקע סרעפתי גדול. טיפולים תרופתיים או התנהגותיים מועדפים בכל התרחישים האחרים.
Am J Gastroenterol 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!