שכיחות גבוהה של פניות לחדר מיון לאחר ניתוח כריתת רחם (Obstet Gynecol)

כאישה אחת מכל 11 נשים לאחר כריתת רחם בשל ממצא שפיר פונות לחדר המיון מסיבות שאינם דורשות אשפוז חוזר בתוך 30 ימים מהניתוח, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Obstetrics & Gynecology. החוקרים מצאו כי קרוב לשליש מהפניות לחדר מיון היו בשל מצבים דוגמת כאב, עצירות, בחילות/הקאות ווגיניטיס, כאשר חלק גדול מאלו היו ניתנים לטיפול אמבולטורי.

החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם Michigan Surgical Quality Collaborative לזיהוי נשים לאחר כריתת רחם בין 1 בינואר, 2013, ועד 2 ביולי, 2014, בשל מחלה שפירה ולא-מיילדותית. בסיכומו של דבר הם זיהו 10,274 נשים לאחר כריתת רחם, 932 מהן (9.1%) פנו לחדר המיון בתוך 30 ימים מהניתוח ללא צורך באשפוז חוזר.

הגיל הממוצע של נשים שפנו לחדר מיון היה צעיר יותר (44.5 לעומת 47.6 שנים, בהתאמה). מרבית הנשים (88.1%) שפנו לחדר המיון עשו זאת רק פעם אחת. האבחנות הנפוצות ביותר בחדר המיון כללו כאב בטן או אגן (16%), כאב לאחר ניתוח (7%) ועצירות (5%).

מעניין לציין כי בהשוואה לקבוצת ייחוס של נשים עם ביטוח פרטי, בקרב המשתתפות במחקר תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של פניה לחדרי מיון בקרב אלו עם ביטוח Medicaid (19.5%, יחס סיכויים מתוקן של 2.1), ונשים לא-מבוטחות/תשלום-אישי (13.3%, יחס סיכויים מתוקן של 1.7).

מניתוח רב-משתני עלה עלו מספר גורמי סיכון דמוגרפיים וקליניים הקשורים בסבירות מוגברת לפניה לחדר המיון, כולל גיל 40 שנים ומטה (יחס סיכויים של 2.4) ומצב לאחר לפחות שלוש לידות (יחס סיכויים של 1.3).

באשר להיסטוריה רפואית, אירוע קודם של תרומבואמבוליזם ורידי נקשר עם הסיכוי לפניה לחדר מיון (יחס סיכויים של 2.1), מחלת ריואת חסימתית כרונית (יחס סיכויים של 1.7) והתוויה קדם-ניתוחית לכאב אגני כרוני (יחס סיכויים של 1.2).

כאב זוהה גם כן כגורם סיכון משמעותי. כאב בסולם VAS (Visual Analog Scale) של 4-6 נקודות ביום הראשון לאחר ניתוח לווה בעליה של 30% בסבירות להתייצגות בחדר מיון, בהשוואה לחולים עם מדדי כאב של 1-3 נקודות (יחס סיכויים של 1.3). באלו עם מדדי כאב של 8-10 נקודות תועד סיכוי גדול ב-80% לפניה לחדרי מיון.

לדברי החוקרים, מהממצאים עולה כי נשים מועדות לקשים באיזון כאב והן נוטות יותר לפנות לחדר מיון לאחר ניתוח.

Obstet Gynecol. Published online July 11, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן