במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים לאחר ניתוח לא-לבבי, טיפול בתר-ניתוחי בסטטינים לווה בסיכוי מופחת לתמותה בתוך 30 ימים או התפתחות סיבוכים על-רקע ההתערבות הניתוחית.

הירידה הגלה ביותר בסיכון תועדה בחולים מתחת לגיל 75 שנים או אלו עם סוכרת, מחלת לב איסכמית, או סיכון גבוה לניתוח לא-לבבי וכן בחולים תחת טיפול אינטנסיבי בסטטינים; בחולים שהפסיקו את הטיפול התרופתי תועדו תוצאות גרועות יותר.

להערכת הנושא החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר VASQIP (Veterans Affairs Surgical Quality Improvement Program). הם זיהו 180,478 חולים שהשלימו ניתוח לא-לבבי ב-104 בתי חולים בין אוקטובר 2005 עד ספטמבר 2010. מרבית החולים היו גברים (96%), בגיל ממוצע של 64 שנים.

בעת האשפוז לבית החולים, 38% מהחולים נטלו טיפול בסטטינים, בעיקר Simvastatin (81% מהחולים) ובעיקר בעצימות בינונית (60% מהחולים). קרוב לשליש מהחולים (32%) טופלו בסטטינים ביום הניתוח או יום לאחר הניתוח.

החוקרים התאימו 48,243 חולים תחת טיפול בתר-ניתוחי מוקדם בסטטינים עם מספר דומה של חולים, שלא קיבלו טיפול בסטטינים עם מאפיינים דומים.

התוצא העיקרי של המחקר, שיעורי תמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים, תועד ב-2.2% מהחולים והיה הגבוה ביותר לאחר ניתוח כללי (3.2%) וניתוח כלי דם (2.6%) ונמוך יותר לאחר ניתוח אורתופדי (1.5%) וניתוח לא-לבבי אחר (1.8%).

שיעורי התמותה לאחר 30 ימים היו נמוכים יותר משמעותית בחולים שטופלו בסטטינים סביב הניתוח, בהשוואה לחולים שלא קיבלו את הטיפול (סיכון יחסי של 0.82). מספר החולים הנדרש לטיפול למניעת מקרה תמותה אחד עמד על 244.

בחולים שטופלו בסטטינים סביב הניתוח תועד סיכון נמוך יותר משמעותית לסיבוך לבבי, כלייתי או נשימתי על-רקע הניתוח או זיהום (סיכון יחסי של 0.82). מספר החולים הנדרש לטיפול למניעת סיבוך אחד עמד על 67. הירידה הגדולה ביותר בסיכון זוהתה עבור סיבוך לבבי (סיכון יחסי של 0.73).

עוד עלה מהמחקר כי יש לשקול את הסיכון האפשרי לנזק כלייתי על-רקע טיפול בתר-ניתוחי חדש בסטטינים בעצימות גבוהה (יחס סיכויים של 1.18) אל מול התועלת מבחינת שיעורי התמותה (יחס סיכויים של 0.80).

JAMA Intern Med 2016

לידיעה במדסקייפ