טיפול לפני ניתוח למניעת תרומבואמבוליזם ורידי מביא להפחתת הסיכון לאירועי קרישיות-יתר בחולי סרטן, ללא הגדלת הסיכון לאירועי דמם, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association of Nurse Practitioners.
בסיכומו של דבר, שיעור אירועי תרומבואמבוליזם ורידי עמד על 0.8% מהמטופלים ב-Enoxaparin לפני ניתוח, בהשוואה לשיעור של 2.3% בחולים שלא קיבלו טיפול מונע, עם הבדל אבוסלוטי של 1.5%, שהיה מובהק סטטיסטית. כמו כן, לא זוהו הבדלים במקרים של תרומבואמבוליזם בדרגה 3 ומעלה בין שתי הקבוצות.
במסגרת המחקר זיהו החוקרים 6,359 מקרים של חולים העונים על הקריטריונים למחקר, בתקופה שבין ינואר 2013 ועד יוני 2013, שטופלו בהתאם לפרוטוקול MSKCC החלטה של המנתח על טיפול מונע בכל מקרה לגופו. עם פרוטוקול זה לא הייתה כל עקביות בטיפול המונע.
בין אוגוסט 2013 ועד ינואר 2014, 2,558 חולים מאושפזים טופלו בזריקות תת-עוריות של Enoxaparin ע”י אחות ביחידה לפני ניתוח. חולים לא-מאושפזים לא קיבלו טיפול מונע.
התוצאות נטו לטובת טיפול מונע, כאשר שיעור אירועי פקקת ורידים עמוקים עמד על 0.3% במטופלים ב-Enoxaparin לעומת 1.4% עם טיפול סטנדרטי. כמו כן, לא תועדו מקרים של פקקת ורידים עמוקים בדרגה 3 ומעלה בקבוצת המחקר, בהשוואה לארבעה מקרים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. שיעורי תסחיף ריאתי עמדו על 0.4% מהמטופלים ב-Enoxaparin, לעומת 0.9% באלו שקיבלו טיפול סטנדרטי.
החוקרים מסבירים כי מנתחים חששו כי טיפול ב-Enoxaparin עשוי להגדיל את הסיכון ל-HIT (Heparin Induced Thrombocytopenia) ולכן הוזמנו בדיקות HIT ב-383 חולים, עם שיעור תוצאות חיוביות של 0.5% (שני חולים). בשמונה חולים נוספים התקבלו תוצאות גבוליות, אך 97% היו שליליים ל-HIT.
AANP 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!