מחקר שבדק את נקיונם של מכשירי האנדוסקופ בבתי חולים שונים בארצות הברית מצא כי כמה ממכשירי האנדוסקופ הגמישים הגסטרואינטסטינליים, המשמשים לבדיקות אבחון,  נותרו מזוהמים גם לאחר הניקוי הידני המורכב, עם רמות גבוהות מאוד של בקטריה. המחקר הוצג במפגש השנתי של APIC (ה- Association for Professionals in Infection Control and Epidemiology) .

בארצות הברית נעשה שימוש בעשרות מיליוני אנדוסקופים הניתנים לשימוש מחדש לשם בדיקות סקר ואבחון במערכת העיכול. לאחר השימוש באנדוסקופ הניקוי הוא ידני ונעשה על ידי טכנאים באמצעות ניקוי אנזיממטי והשריה בחומר מחטא חזק. לאחר תום הטיפול, הטכנאי בודק את האנדוסקופ בשנית.

החוקרים בדקו 275 אנדוסקופים גמישים ששימשו בקולונסקופיות, גסטרוסקופיות ודודנוסקופיות. לאחר שנערך הניקוי הידני ותהליך החיטוי, הטכנאי שטף את האנדוסקופים במים סטריליים, ודגימה מהמים האלה נבדקה למציאת אדנוזין טריפוספט (ATP), מארקר של זיהום ביולוגי. רמות הה-ATP נבחנו עם לומינומטר ידני והחוקרים הציבו רף כשלון (לפי נתונים ממחקרים קודמים) של 200 יחידות אור יחסיות. מכשיר עם רמות ATP גבוהות יותר מסף זה זוהה כלא נקי.

לדברי החוקרים, תהליך הניקוי הוא ארוך ומורכב אך רק ב-8% משלבי הבדיקה נבדקת יעילותם. החוקרים מצאו כי במכשירים ששימשו לקולונסקופיות, 3% נותרו מזוהמים לאחר הניקוי, כשרמת יחידות האור היחסיות הממוצעת היתה 30. עבור מכשירים ששימשו לגסטרוסקופיות, 24%  מהמכשירים היו מזוהמים והגיעו למדד יחידות אור יחסיות ממוצע של 86. במכשירים ששימשו לדודנסקופיה, אחוז הכשלון עמד על 30% ורמת יחידות האור הממוצע היתה 145. החוקרים כותבים כי יש צורך לבדוק את יעילות הנקיון במהלכו, או למצוא דרך פשוטה יותר לנקיון. עד שיפותחו מכשירים או תהליכים יעיילים יותר לניקוי , החוקרים כותבים  כי יש צורך בבחינה  טובה יותר כל תהליך בדיקת המכשיר לאחר השימוש תוך הבנת הגורם האנושי בתהליך, טכנאי הנקיון עצמו, שנמצא גם תחת לחץ בשל הצורך במכשירים נקיים בתוך זמן קצר. החוקרים מציינים כי הם לא ניסו ‘לחשוף’ הזנחה בבתי החולים וכי לא מחייב המציאות כי האנדוסקופים שנמצאו לא נקיים היו מביאים לפגיעה במטופל הבא.

לכתבה במדסקייפ

Association for Professionals in Infection Control and Epidemiology (APIC) 2013 Annual Meeting