הנחיות חדשות אינן מעודדות מתן סטרואידים לטיפול בנזק לחוט השדרה (Neurosurgery)

בפעם הראשונה, מומחים מפרסמים המלצה כנגד מתן סטרואידים בשלב מוקדם לאחר נזק חד לחוט השדרה. ההמלצה החדשה היא בין 112 המלצות מבוססות-עדויות הכלולות במסמך המעודכן לטיפול בנזק חד לעמוד השדרה הצווארי ופציעות בחוט השדרה מטעם ה-CNS (Congress of Neurological Surgeons) ו-AANS (American Association of Neurological Surgeons).

ההנחיות מהוות עדכון לסדרה מקורית שכללה רק 76 המלצות ופורסמה בשנת 2002. המהדורה החדשה כוללת 19 המלצות בדרגה I, כולן נתמכות בעדויות בדרגה I. כמו כן, ישנן 16 המלצות בדרגה II ו-77 המלצות בדרגה III.

אולם, לאור העדר העדויות הרלבנטיות, ההנחיות החדשות אינן כוללות המלצות בנוגע להיפותרמיה בטיפול בחולים עם נזק לחוט השדרה או בתחומים אחרים הנוגעים לטיפול בפציעות אלו.

בניגוד להנחיות הישנות, המלצה בפרק הנוגע לטיפול תרופתי בפציעות חדות של חוט השדרה קובעת כי אין מקום למתן מתילפרדניזולון לטיפול בפגיעה בחוט השדרה בתוך 24-48 השעות הראשונות. הגישה הסטנדרטית עודכנה לאור העדר עדויות התומכות בתועלת של תרופות אלו. למעשה, הדו”ח כולל עדויות מוצקות לפיהן טיפול בסטרואידים במינון גבוה מלווה בתופעות לוואי מזיקות.

בשנת 2002, ההמלצה הראשונית של צוות הכותבים הייתה דומה מאוד להנחיות הנוכחיות, אך לאחר סקירה של מומחים משני איגודים עלה כי העדויות היו הרבה פחות ברורות. כעת, ההמלצה היא לא להשתמש בסטרואידים עם דרגת ביטחון הרבה יותר גבוהה.

הטיפול בסטרואידים באוכלוסיה זו לווה בהיארעות מוגברת של זיהומים, אלח-דם, אשפוז ממושך יותר ביחידות טיפול נמרץ, שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים ולעיתים תמותה.

שינוי משמעותי נוסף בהנחיות נוגע לפגיעה בעורק החוליות. המסמך חדש ממליץ על בדיקות סקר במרבית החולים עם נזק משמעותי לחוט השדרה, בעוד שההמלצות הקודמות לא תמכו בזאת. שינוי זה מהווה בעיה מסוימת עבור רופאים שאינם בטוחים כיצד לטפל בחולים אלו. מרבית החולים הללו הם א-תסמיניים, לכן בעוד שנראה כי בדיקות הדמיה ידגימו חלק גדול מהפציעות הללו, אין הנחיות רבות כיצד בדיוק לנהוג בחולים אלו.

המסמך החדש כולל המלצות נוספות הנוגעות להערכה של התוצאות התפקודיות, הערכת כאב לאחר נזק לחוט השדרה, הערכה רדיוגרפית, אבחנה של פריקה אטלנטו-אקסיאלית ופציעות חוט שדרה בילדים, בין יתר הנושאים.

המסמך המלא כולל למעלה מ-250 עמודים וכולל טבלת סיכום קלה לשימוש, המתארת את ההבדלים בין ההנחיות הישנות והחדשות. הקוראים יכולים לקבל הצצה לשינויים שחלו ואילו המלצות הופיעו לראשונה.

Neurosurgery. 2013;72:1-259

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן