התועלת של ניתוח זעיר פולשני בטיפול בתסמונת מוצא בית החזה (J Vasc Surg.)

ניתוח זעיר פולשני עשוי לסייע בחולים נבחרים עם תסמונת נוירוגנית של מוצא בית החזה (Neurogenic Thoracic Outlet Syndrome), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Vascular Surgery.

במחקר אחר, שפורסם במהדורת ינואר של כתב העת, אותם חוקרים מצאו כי תוצאות ניתוח NTOS טובות במיוחד במתבגרים, בהשוואה למבוגרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אעפ”י שמדובר במצב יחסית לא-נפוץ, תסמונת מוצא בית החזה מופיעה לרוב בצעירים בריאים ופעילים. התסמינים כוללים כאב ונימול בזרוע, בצוואר או ביד. קיימים הבדלים בגישות לטיפול בחולים אלו, וקשה לזהות גורמים המנבאים תוצאות אופטימאליות להתערבויות ניתוחיות.

במחקר הנוכחי נכללו 200 חולים שהופנו לבית החולים לטיפול בתסמונת מוצא בית החזה, בתקופה שבין פברואר 2008 ועד אוקטובר 2011. האבחנה נקבעה בעיקר על-בסיס קריטריונים קליניים. בתחילת המחקר, כל החולים השלימו את סקר Disabilities of Arm, Shoulder, and Hand Survey ואת שאלון Cervical Brachial Symptom Questionnaire.

57 חולים עברו ניתוח PMT (Pectoralis Minor Tenotomy) ויתר 143 החולים עברו SCD+PMT (Supraclavicular Decompression + Pectoralis Minor Tenotomy). בשתי הקבוצות, התסמינים הנפוצים ביותר כללו כאב בזרועות, בצוואר ובכתפיים, כמו גם כאב, חולשה ונימול בידיים. מדד NTOS בתחילת המחקר עמד על 54.5 בקבוצת ניתוח PMT ועל 62.7 בקבוצת הניתוח המשולב.

לאחר הניתוח, 163 מבין 200 החולים (82%) דיווחו על שיפור משמעותי ופרוגרסיבי לאחר שלושה חודשי מעקב, כולל 43 חולים שעברו PMT (75%) ו-120 חולים שעברו פרוצדורה משולבת (84%). מדד NTOS הממוצע לאחר שלושה חודשים עמד על 36.8 ב-26 חולים לאחר ניתוח PMT ועל 41.3 ב-84 חולים לאחר ניתוח SCD+PMT (p>0.05). ההבדל בשיעור החולים שנטלו משככי כאבים אופיאטים בכל קבוצה גם לא היה משמעותי (35% ו-27%, בהתאמה).

מהממצאים עולה כי בחולים נבחרים ניתן להביא לשיפור משמעותי לאחר טיפול ניתוחי עם PMT בלבד, כמו גם בגישה הקונבנציונאלית יותר המשלבת ניתוח PMT עם SCD.

במחקר השני השוו החוקרים את התוצאות ב-35 מתבגרים, בגיל ממוצע של 17 שנים, עם התוצאות ב-154 מבוגרים בגיל ממוצע של 40 שנים. 79% מהמבוגרים ו-56% מהמתבגרים דיווחו על כאב בידיים; פרט לכף, השכיחות של מרבית התסמינים האחרים הייתה דומה בשתי הקבוצות. כל החולים עברו SCD, כאשר לפי הצורך שולב ניתוח PMT.

מדד NTOS לפני הניתוח עמד על 46.5 במתבגרים ועל 58.5 במבוגרים. לאחר שלושה חודשים, המדדים עמדו על 18.4 ו-41.0, בהתאמה, ולאחר שישה חודשים, עמדו על 10.4 ועל 39.3, בהתאמה.

35 המתבגרים בסקירה היוו את הקבוצה הגדולה ביותר של מתבגרים או ילדים עם NTOS שנבחנה עד כה. בחולים צעירים היארעות נמוכה יותר של דיכאון, היסטוריה של תאונות דרכם, נטילת אופיאטים, משך התסמינים קצר יותר וההיארעות של תנועות חוזרניות היא גבוהה יותר.

התוצאות הקליניות החיוביות במתבגרים עשויות לנבא תוצאות טובות יותר לאחר התערבות ניתוחית בקבוצת חולים זו, בהשוואה למבוגרים . עם זאת, החוקרים מזהירים כי גיל צעיר עשוי לשמש פשוט סמן לאבחנה מוקדמת יותר וטיפול בתסמינים, ולא מדד פרוגנוסטי. הם גם מזהירים כי התסמינים עשויים להישנות עד שנתיים לאחר הניתוח, הרבה מעבר לששת חודשי המעקב במחקר הנוכחי.

J Vasc Surg. Published online February 4, 2013, and 2013;57:149-157

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן