התועלת של התערבות ניתוחית לטיפול בהיצרות ספונדילוטית של תעלת עמוד השדרה הצווארי (מתוך הכנס השנתי ה-26 מטעם North American Spine Society)

מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי ה-26 מטעם North American Spine Society עולה כי התערבות ניתוחית הינה אפשרות יעילה לטיפול ב-74% מהחולים עם היצרות ספונדילוטית של תעלת עמוד השדרה הצווארי (CSM או Cervical Spondylotic Myelopathy, ועשוי אף להביא לשיפור בעמוד השדרה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי CSM הינה הגורם הנפוץ ביותר להפרעה בחוט השדרה בעולם, ולרוב מטופלת באמצעים כירורגיים. עם זאת, לדבריהם, אין מחקרים רבים שהוכיחו כי ניתוח אכן מביא לשיפור בתוצאות.

המחקר כלל 278 חולים עם עדות קלינית ורדיוגרפית להיצרות ספונדילוטית של תעלת עמוד שדרה צווארי מ-12 מרכזים בצפון אמריקה, שאובחנו בין דצמבר 2005 ועד ספטמבר 2007. המשתתפים היו בגיל 18 ומעלה, ללא התערבויות ניתוחיות קודמות בעמוד השדרה הצווארי, וללא היצרות תסמינית של עמוד השדרה המותני.

אפשרויות הטיפול כללו ניתוח בגישה קדמית או אחורית (Decompressive/Reconstructive), בהתאם לשיקול הדעת של הצוות הרפואי. הסקירה כללה 272 משתתפים עם מדד mJOA (Modified Japanese Orthopedic Association) של מתחת ל-18.

המטופלים סווגו כמגיבים או לא-מגיבים, בהתאם ל-mJOA ומדד NDI (Neck Disability Index). תגובה לפי מדד mJOA הוגדרה בנוכחות שיפור של 2 נקודות ומעלה, או מדד של 18. לפי מדד mJOA, 74% מהמטופלים הגיבו לטיפול ו-26% לא הגיבו לטיפול.

לפי מדד NDI, תגובה הוגדרה כשיפור של מעל 7.5. לפי הגדרה זו, 60.51% מהמטופלים הוגדרו ככאלו שהגיבו להתערבות הניתוחית ו-39.49% ככאלו שלא הגיבו להתערבות.

גורמים שניבאו תוצאות פחות חיוביות לטיפול כללו נוכחות מחלות פסיכיאטריות (יחס סיכויים של 2.40) ומשך תסמינים ארוך יותר (יחס סיכויים של 1.31).

החוקרים קובעים כי מהמחקרים עולה כי אבחנה מוקדמת של הפרעה זו וטיפול מיידי צפויים להביא לשיפור תוצאות הטיפול. הם גם מאמינים כי אחנה וטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, דוגמת דיכאון, עשויים להביא לשיפור התוצאות.

מתוך הכנס השנתי ה-26 מטעם North American Spine Society

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן