הטיפול בכאב כרוני ופגיעה עצבית לאחר ניתוח פתוח לתיקון בקע מפשעתי (Annals of Surgery)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Surgery עולה כי גורמים המנבאים התפתחות כאב כרוני לאחר ניתוח לתיקון בקע מפשעתי כוללים נוכחות כאב טרם הניתוח, נוכחות כאב שישה חודשים לאחר הניתוח, אופי הטיפול הניתוחי והפרעה תחושתית באזור המפשעה לאחר חמש שנים מהניתוח.

מדגם המחקר כלל 781 ניתוחים אלקטיביים ראשונים לתיקון בקע מפשעתי ב-736 משתתפים, בתקופה שבין אפריל 2000 עד אפריל 2002.

בקעים קטנים תוקנו בשיטת Shouldice ופגמים גדולים תוקנו בגישת Lichtenstein עם רשת פוליפרופילן קונבנציונאלית. באמצעות מדד VAS (Visual Analog Scale) החוקרים העריכו את הכאב לפני הניתוח, ביום 0, 1, 2, 7, לאחר שישה חודשים ולאחר חמש שנים. שיעור החולים שנותרו במעקב לאחר שישה חודשים היה 90.1% וירד ל-82.6% לאחר חמש שנים. החוקרים העריכו את הכאב הכרוני בהקשר של כאב קדם-ניתוחי, אנטומיה עצבית וטיפול תוך-ניתוחי בעצבים. האנטומיה של עצב INH (Iliohypogastric Nerve), IIN (Ilioinguinal Nerve) והסעיף הגניטאלי של העצב GB (Genitofemoral Nerve) לפני ואחרי הניתוח.

שיעורי הכאב הקדם-ניתוחי עמדו על 41.0%. שיעורי כאב כרוני והפרעה תחושתית לאחר שישה חודשים עמדו על 16.4% ו-15.9%, בהתאמה. המדדים המשמעותיים היחידים לכאב כרוני לאחר שישה חודשים היו כאב קדם-ניתוחי (p<0.002) והפרעה תחושתית באזור המפשעה לאחר שישה חודשים (p<0.0001). לאחר חמש שנים, 16.1% מהחולים דיווחו על כאב ו-20.3% על הפרעה תחושתית באזור המפשעה.

גורמים מנבאים בלתי-תלויים לכאב כרוני כללו: כאב קדם-ניתוחי (p<0.024), נוירוליזיס של עצב IIN בתיקון Lichtenstein (p<0.002), כאב כרוני לאחר שישה חודשים (p<0.006) והפרעה תחושתית לאחר חמש שנים (p<0.0001). 11 מבין 12 החולים עם כאב כרוני רלבנטי (מדד VAS מעל 3) לאחר חמש שנים עברו תיקון Lichtenstein עם נוירוליזיס של עצב IIN.

65% מהחולים עם כאב כרוני לאחר שישה חודשים לא סבלו מכאבים לאחר חמש שנים, ו-69% מהחולים עם כאב כרוני לאחר חמש שנים היו א-תסמיניים לאחר שישה חודשים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מגע בין הרשת ובין העצב שהוסר ממיקומו הטבעי עשוי לגרום לכאב כרוני ממושך. הם ממליצים להימנע מהשילוב של נוירוליזיס של עצב IIN ותיקון בגישת Lichtenstein.

Annals of Surgery. 2011;254(1):163-168

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן