מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Surgery עולה כי גורמים המנבאים התפתחות כאב כרוני לאחר ניתוח לתיקון בקע מפשעתי כוללים נוכחות כאב טרם הניתוח, נוכחות כאב שישה חודשים לאחר הניתוח, אופי הטיפול הניתוחי והפרעה תחושתית באזור המפשעה לאחר חמש שנים מהניתוח.

מדגם המחקר כלל 781 ניתוחים אלקטיביים ראשונים לתיקון בקע מפשעתי ב-736 משתתפים, בתקופה שבין אפריל 2000 עד אפריל 2002.

בקעים קטנים תוקנו בשיטת Shouldice ופגמים גדולים תוקנו בגישת Lichtenstein עם רשת פוליפרופילן קונבנציונאלית. באמצעות מדד VAS (Visual Analog Scale) החוקרים העריכו את הכאב לפני הניתוח, ביום 0, 1, 2, 7, לאחר שישה חודשים ולאחר חמש שנים. שיעור החולים שנותרו במעקב לאחר שישה חודשים היה 90.1% וירד ל-82.6% לאחר חמש שנים. החוקרים העריכו את הכאב הכרוני בהקשר של כאב קדם-ניתוחי, אנטומיה עצבית וטיפול תוך-ניתוחי בעצבים. האנטומיה של עצב INH (Iliohypogastric Nerve), IIN (Ilioinguinal Nerve) והסעיף הגניטאלי של העצב GB (Genitofemoral Nerve) לפני ואחרי הניתוח.

שיעורי הכאב הקדם-ניתוחי עמדו על 41.0%. שיעורי כאב כרוני והפרעה תחושתית לאחר שישה חודשים עמדו על 16.4% ו-15.9%, בהתאמה. המדדים המשמעותיים היחידים לכאב כרוני לאחר שישה חודשים היו כאב קדם-ניתוחי (p<0.002) והפרעה תחושתית באזור המפשעה לאחר שישה חודשים (p<0.0001). לאחר חמש שנים, 16.1% מהחולים דיווחו על כאב ו-20.3% על הפרעה תחושתית באזור המפשעה.

גורמים מנבאים בלתי-תלויים לכאב כרוני כללו: כאב קדם-ניתוחי (p<0.024), נוירוליזיס של עצב IIN בתיקון Lichtenstein (p<0.002), כאב כרוני לאחר שישה חודשים (p<0.006) והפרעה תחושתית לאחר חמש שנים (p<0.0001). 11 מבין 12 החולים עם כאב כרוני רלבנטי (מדד VAS מעל 3) לאחר חמש שנים עברו תיקון Lichtenstein עם נוירוליזיס של עצב IIN.

65% מהחולים עם כאב כרוני לאחר שישה חודשים לא סבלו מכאבים לאחר חמש שנים, ו-69% מהחולים עם כאב כרוני לאחר חמש שנים היו א-תסמיניים לאחר שישה חודשים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מגע בין הרשת ובין העצב שהוסר ממיקומו הטבעי עשוי לגרום לכאב כרוני ממושך. הם ממליצים להימנע מהשילוב של נוירוליזיס של עצב IIN ותיקון בגישת Lichtenstein.

Annals of Surgery. 2011;254(1):163-168

לידיעה במדסקייפ