מה יעילותן של זריקות קולגנאז כטיפול בלתי-פולשני בכוויצה על שם דופויטרן? (מתוך Journal of Hand Surgery)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Journal of Hand Surgery מדווחים החוקרים על יעילותן של זריקות קולגנאז לטיפול בכוויצה על שם דופויטרן (Dupuytren’s disease).

החוקרים מסבירים כי עד כה, מחקרים קליניים בשלב II ו-III בחנו את הטיפול בזריקות קולגנאז למחלת דופויטרן. מטרת עבודתם זו הייתה לדווח על תוצאות מעקב בן כשמונה שנים בתת קבוצה של חולים אשר עברו זריקות אלו לטיפול בכוויצה על שם דופויטרן.

החוקרים מדווחים כי יצרו קשר באמצעות דואר או טלפון עם עשרים ושלושה חולים אשר השתתפו במחקר קליני שלב II של קולגנאז הניתן בהזרקה. שמונה חולים גויסו למחקר הנוכחי, השלימו שאלון בנוגע למחלת דופויטרן ועברו הערכה בלתי תלויה של תנועת המפרק שבוצעה בידי בוחן יחיד.

מבין שמונת החולים אחריהן הושלם המעקב, שישה עברו טיפול בשל קונטרקטורה של מפרק Metacarpophalangeal (MCP) בודד, ושניים טופלו בשל קונטרקטורה המערבת מפרק Proximal Interphalangeal (PIP) בודד. מידת הקונטרקטורה הממוצעת לפני הזריקות הייתה 57º בקבוצת ה-MCP. בנוסף, הקונטרקטורה הממוצעת עמדה על בתום שבוע אחד, 11º בתום שנה, ו-23º בתום שמונה שנות מעקב. ארבעה מבין ששת החולים חוו הישנות, ושניים לא הראו עדות לחזרת המחלה בתום המעקב.

לעומתם, החולים בקבוצת ה-PIP הראו קונטרקטורה ממוצעת של 45º טרם ההזרקות, בתום שבוע, 15º בתום שנה ו-60º בתום שמונה שנות מעקב. שני חולים אלו חוו הישנות של המחלה בתום המעקב. אף חולה במחקר זה לא נזקק להתערבות נוספת של האצבע המעורבת.

באשר לדירוג הסובייקטיבי של הצלחת הטיפול על פי המטופל עצמו, עמדה ההצלחה הקלינית הכללית על 60%, ו-88% מהחולים ציינו כי היו פונים לזריקות נוספות במקרה של הישנות או התקדמות של מחלת דופויטרן.

החוקרים מסכמים כי פאציוטומיה אנזימטית הינה בטוחה ויעילה, עם תגובה ראשונית לזריקות המביאה לירידה במידת הקונטרקטורה לכ-0-5º מהתקין בקרב 72 מבין 80 חולים. הערכה ראשונית של שיעורי ההישנות ארוכת הטווח הראתה הישנות או התקדמות של המחלה ב-4 מבין 6 חולים עם כוויצה במפרק MCP ובשני חולים עם מעורבות מפרק PIP, ואולם ההישנות הייתה לדברי החוקרים פחות חמורה מזו הראשונית בקבוצת ה-MCP. בנוסף, מידת שביעות הרצון של החולים מהטיפול הייתה גבוהה לטענתם.

JHS 2010;35(4):534-539

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן