איזו מהתרופות ממשפחת DMARD מהווה את טיפול הבחירה הראשון בחולי RA? (מתוך Rheumatology)

ממחקר חדש עולה כי כאשר בוחרים בטיפול מונותרפי בתרופות ממשפחת DMARD (Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs) בחולים עם RA (Rheumatoid Arthritis) בשלב מוקדם, ריאומטולוגים ב-ERAN (Early Rheumatoid Arthritis Network) נוטים להעדיף טיפול ב-Methotrexate (מתוטרקסאט) בחולים עם פרוגנוזה גרועה ו-Sulfasalazine (סלאזופירין) בחולים עם פרוגנוזה טובה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם גורמים פרוגנוסטיים מנבאים את הבחירה של התרופה הראשונה ממשפחת DMARD לטיפול בחולי RA.

החוקרים אספו נתונים אודות 616 חולים עם RA בשלב מוקדם, שטופלו ב-16 מרכזים ברשת ERAN. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מדדי איכות החיים הבריאותית, מספר המפרקים הנפוחים, נודולים, RF (Rheumatic Factor), שקיעת דם (ESR), CRP (C-Reactive Protein) וארוזיות בצילומי רנטגן ובין בחירת הטיפול הראשון בתרופות ממשפחת DMARD.

מבין 616 חולים, 547 חולים (88%) החלו בטיפול ב-DMARD, 253 חולים (46%) החלו בטיפול ב-Methotrexate, 230 חולים (42%) קיבלו תחילה טיפול ב-Sulfasalazine, 47 חולים (9%) קיבלו טיפול מונותרפי ב-DMARD אחרים ו-17 (3%) טופלו בשילוב תרופתי שכלל DMARD.

Sulfasalazine ניתן כטיפול ראשון בשכיחות נמוכה יותר בחולים עם RF חיובי (p=0.018, OR = 0.59,  95% CI = 0.38-0.91) וספירה גבוהה של מפרקים נפוחים (p=0.02,  OR = 0.95,  95% CI = 0.91-0.99). Methotrexate היה מועדף בחולים עם ספירת מפרקים נפוחים גבוהה (p=0.002,  OR = 1.07,  95% CI = 1.02-1.11). החוקרים מצאו קשר בין העדר מתן מרשם לטיפול ב-DMARD ובין גיל מבוגר (p=0.02) ומדדי איכות חיים בריאותית נמוכים (p=0.009). אף אחד מהמשתנים לא ניבא מתן טיפול משולב, הכולל תרופה ממשפחת DMARD. לא נמצא קשר בין כל יתר המשתנים ובית החולים בו החולה טופל ובין בחירת הטיפול ממשפחת DMARD.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בבחירת טיפול מונותרפי בתרופות ממשפחת DMARD בחולים עם RA בשלב מוקדם, ריאומטולוגים נוטים להעדיף טיפול ב-Methotrexate בחולים עם פרוגנוזה גרועה ו-Sulfasalazine בחולים עם פרוגנוזה טובה. במסגרת המחקר לא ניתן טיפול בתרופות ממשפחת DMARD לחולים מבוגרים או חולים עם איכות חיים בריאותית ירודה.

Rheumatology (Oxford).

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן