סינוביטיס תת-קליני בילדים עם דלקת מפרקים אידיופאטית של גיל הילדות – השוואת היעילות של הערכה קלינית מול בדיקת אולטראסאונד (מתוך Arthritis and Rheumatism)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-15 בנובמבר 2009 של ה-Arthritis and Rheumatism – Arthritis Care & Research, עולה כי בדיקת אולטראסאונד מסוגלת לזהות סינוביטיס תת-קליני בילדים עם דלקת מפרקים כרונית אידיופאטית של גיל הילדות (juvenile idiopathic arthritis).

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי הערכה המבוססת על בדיקה גופנית בלבד, עלולה לפספס נוכחות של דלקת משמעותית.

מטרת המחקר הייתה להשוות בין היעילות של הערכה קלינית מול בדיקת אולטראסאונד בזיהוי סינוביטיס, בילדים עם דלקת מפרקים אידיופאטית של גיל הילדות. המחקר כלל 32 משתתפים, שעברו כל אחד בדיקת אולטראסאונד של 52 מפרקים ע”י בודק מנוסה אחד, וכן בדיקה קלינית ע”י 2 ראומטולוגים. בסה”כ נבדקו קלינית וסונוגרפית 1,664 מפרקים.

מתוצאות המחקר עולה, כי סינוביטיס קליני אובחן ב-104 מפרקים (6.3%), לעומת 167 מפרקים (10%) שאובחנו עם סינוביטיס בבדיקת אולטראסאונד. החוקרים מציינים כי ב-86 (5.5%) מבין 1,560 המפרקים שאובחנו כתקינים בבדיקה הקלינית, הודגם סינוביטיס תת-קליני.

לדברי החוקרים, סינוביטיס תת-קליני נצפה בשכיחות גבוהה יותר במפרקים הקטנים של כפות הידיים ושורש כף היד. הם מסבירים כי ייתכן שבמפרקים אלו בדיקת האולטראסאונד יכולה לסייע בזיהוי שינויים דלקתיים קלים, שאינם מתגלים בבדיקה הקלינית. הם מוסיפים כי 5 ילדים שאובחנו כסובלים מאוליגוארתריטיס או שלא נמצאו להם סימני סינוביטיס בבדיקה הגופנית, אובחנו מחדש עם פוליארתריטיס לאחר בדיקת האולטראסאונד.

עם זאת, החוקרים מציינים כי הבדיקה הקלינית זיהתה סינוביטיס ב-23 מפרקים, אשר אובחנו כתקינים בבדיקת האולטראסאונד.

במחקר נמצא קשר בין משתנים סונוגרפיים ובין נפיחות מפרקית בבדיקה, אך לא נמצא קשר דומה עם רגישות, כאב בתנועה והגבלה בתנועת המפרק.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי סינוביטיס תת-קליני הוא נפוץ בילדים עם דלקת מפרקים אידיופאטית של גיל הילדות, וכי לאבחנה זו עשויות להיות השלכות חשובות על סיווג החולים ועל בחירת הטיפול המתאים.

Arthritis Rheum 2009;61:1497-1504.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן