אין צורך במתן הפרין רוטיני לאחר התערבות לטיפול ב-MI אקוטי (מתוך Am J Cardiol)

אין צורך במתן רוטיני שלheparin לאחר התערבות קורונרית תת עורית (PCI) לשם טיפול ב-MI אקוטי בחולים, אשר לא מקבלים מעכבי גליקו פרוטאין IIb/IIIa.

לדברי החוקרים, המחקרים שלהם מספקים עדות לכך, שעירוי רוטיני של הפרין לא מועיל בחולים, שעברו הכנסת סטנט לטיפול ב-MI אקוטי. בעצם, השימוש בהפרין (בנוסף לטיפול בו זמנית עם aspirin ו-thienopyridines) יכול להעלות את הסיכון לדימום ולהיות מזיק.

החוקרים בדקו את מאגר נתונים ממחקר CADILLAC (Controlled Abciximab and Device Investigation to Lower Late Angioplasty Complications) בכדי להעריך את היעילות של מתן רוטיני של הפרין לאחר PTCA (percutaneous transluminal angioplasty) ראשוני והשמת סטנט.

שיעורי התמותה בבית החולים, אוטם מחדש, שבץ מטיל נכות, אירועים קרדיאליים מג’ורים בלתי רצויים ושיעורי הרה-ווסקולריזצית כלי דם בבית החולים לא השתנו משמעותית בין קבוצות, שקיבלו הפרין ובין אלה, שלא קיבלו הפרין, כך עולה מתוצאות המחקר, שפורסמו במהדורת ינואר של American Journal of Cardiology.

בתת קבוצה של חולים המטופלים באנגיופלסטיקה ללא סטנט, שימוש בהפרין לאחר הפרוצדורה היה בקורולציה חלשה (בלתי תלוי) עם אירועים קרדיאליים מג’ורים בלתי רצויים לאחר שנה ובתוך בית החולים נמוכים יותר.

באופן פרדוקסלי, לחולים, שטופלו רק ב-PTCA ולאחר מכן בהפרין, הייתה שכיחות נמוכה יותר של דימום בינוני וסיכון משולב נמוך יותר של דימום בינוני או חמור בהשוואה לחולים דומים, שלא קיבלו הפרין.

בניגוד לכך, חולים עם סטנט, שקיבלו הפרין, היו יותר עתידים לחוות דימום בינוני או חמור ולשהות יותר זמן בבית החולים, כמו כן, שהותם עלתה יותר כסף בהשוואה לחולים עם סטנט, שלא קיבלו הפרין. סיבוכים אנגיוגרפיים לאחר ה-PTCA לא השתנו בין חולים, שקיבלו הפרין לאחר הפרוצדורה ובין אלה, שלא קיבלו.

החוקרים מסכמים ואומרים כי תוצאות המחקר הנוכחי מציעות, שמתן רוטיני של הפרין של 60 שעות לאחר פרוצדורה יכול להיות מועיל אם בוצע רק PTCA, אך אין בו צורך והוא עשוי להיות מזיק אם לזיית האוטם מיוצבת על ידי סטנט.

בחולים לאחר PCI עם סיבות רפואיות אחרות לאנטי קרישה ואלה עם EF (ejection fraction) ירוד או עם שוק קרדיוגני, הרופא צריך להשתמש בשיקול דעת בבחירת הטיפול האנטי קרישתי. ממצאי המחקר עשויים לא להיות מתאימים ישירות לקבוצות אלה של חולים בסיכון גבוה.

Am J Cardiol 2007;99:202-207

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן