הבריאות הנפשית של מושתלי ICD, מחייבת את הרופאים לנקוט צעדים להפחתת היארעות של שוקי ICD הולמים ובלתי הולמים. מאמר סקירה חדש מראה, כי תכנות טוב יותר של ה-ICD וידע משופר לגבי אפשרויות הקוצב עשויים לשפר משמעותית את איכות החיים של החולים.
המסר החשוב ביותר הוא ששוקי ICD, הן ההולמים והן הבלתי הולמים, הם התרחשות שכיחה מאוד, ועלולים לפגוע עמוקות באיכות החיים של החולים. מטרת המאמר הינה להדגיש חלק מהגישות שרופאים יכולים לנקוט על מנת להפחית היארעות שוקים ע”י ICD.
המאמר, המבוסס על ספרות החל מינואר 1990, סוקר את הסיבות לשוקי ICD הולמים ובלתי הולמים, ואת השפעתם על איכות החיים של החולה.
שוק הולם של ICD, לטיפול באפיזודה ספונטנית של טכיקרדיה חדרית (VT), ניתן למניעה באמצעות שימוש בקיצוב נוגד טכיקרדיה, המכונה גם overdrive pacing, במקום טיפול בשוק במרבית המקרים. ע”י קיצוב נוגד טכיקרדיה, ה-ICD מטפל באפיזודה של VT ספונטני בעזרת פרץ של פעימות חדריות בקצב מעט מהיר יותר מקצב ה-VT או ע”י סדרת פעימות חדריות שיורדת במהירות. התוצאה היא ירידה במצוקה ובאי הנוחות של החולה.
בניגוד לכך, שוקים לא הולמים נגרמים לרוב ע”י פרשנות שגויה של ה-ICD של טכיקרדיה על-חדרית כגון סינוס טכיקרדיה או פרפור עליות. אולם, למרבית המכשירים ישנה פונקציונליות, המאפשרת להם להבחין בין VT אמיתי ובין טכיקרדיה על-חדרית בהתבסס על ההופעה של הפרעת הקצב, יציבות ומורפולוגיה. Dual-chamber ICDs יכולים אף הם להיות מתוכנתים להבחנה בין טכיקרדיה על-חדרית ובין VT. מאחר שכל סוגי ה-ICD משתמשים באלוגריתמים שונים לאבחון טכיקרדיה, רצוי לתפור לכל חולה תכנות ספציפי.
תפקיד התרופות
על-אף שהמחקרים אודות ICD, שהובילו לאישור המכשיר, הראו עליונות שלו על פני טיפול פרמקולוגי, תרופות אנטי-אריתמיות רבות יכולות לשמש אף הן להפחתת תדירות שוקי ICD או ע”י האטת אפיזודות. sotalol, amiodarone ו-azimilide כולן מפחיתות שוקי ICD, וישנן תצפיות המצביעות על כך שסטטינים עשויים להיות גם הם בעלי תכונות אנטי-אריתמיות.
לדברי החוקרים, הסיכון הפוטנציאלי החשוב ביותר בשימוש בתרופות להפחתת שוקי ICD הוא האפשרות של העלאת הסף לדה-פיברילציה החדרית, כלומר, הפחתת סיכויי ההצלחה של שוק ה-ICD להביא לסיום הפרעת הקצב. תרופות אנטי-אריתמיות עלולות לגרום להפרעות קצב במקרים מסוימים, וכן להשפעות לא לבביות נוספות.
הגישה ההגיונית בשימוש בתרופות אנטי-אריתמיות בחולים עם ICD הינה להתחיל שימוש בחסמי ביתא בכל החולים עם ICD, הן למניעה ראשונית והן למניעה שניונית, פרט למקרים של התוויות נגד. בחולים עם שוקי ICD חוזרים, sotalol או amiodarone עדיפים כאפשרות טיפולית ראשונה.
החוקרים מדגישים כי אין אסטרטגיה יחידה להפחתת תדירות השוק שהיא עדיפה על פני אחרת, אך יש להתאים את האסטרטגיות השונות לחולה הבודד. לדבריהם, חשוב שרופאים כלליים יהיו מודעים לגישות השונות, ושיידעו כי ניתן לסייע לחולים, ויש להפנותם לאלקטרופיזיולוג, שיוכל לבצע את השינויים הדרושים.
טיפול תרופתי יכול לשמש כטיפול קו ראשון, אך שינויים בתכנות של ה-ICD חייבים להתבצע ע”י אלקטרופיזיולוג.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!