עליה קטנה ברמת קריאטינין בסרום מנבאת תופעות בלתי רצויות הקורות לאחר אנגיוגרפיה קורונרית (מתוך J Am Soc Nephrol)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של American Society of Nephrology, עולה כי עליות קטנות ברמת קריאטינין בסרום של 0.25 mg/dL או של 25% מעל לרמה הבסיסית לאחר מתן של חומר ניגוד, היו קשורות עם עליות בתמותה ובאורך השהייה בבית החולים.

חולים, שעברו פרוצדורות אלה, ואשר יש להם שינויים קטנים ולא בעלי רלוונטיות קלינית בתפקוד הכליות שלהם, הם בעצם בעלי שינויים המצביעים על תופעות בלתי רצויות. זהו אחד המחקרים הראשונים, שאישר שימוש בשינויים קטנים בתפקוד הכליה כבעלי משמעות קלינית.

נפרופתיה של חומר ניגוד היא פגם אקוטי בתפקוד הכליה הקורת תוך 1 עד 3 ימים לאחר החשיפה לחומרי הניגוד הרדיוגרפיים. ההגדרות נעות בין עליות בקריאטינין של 25% עד 100% או 0.25 עד 1.0 mg/dL הקורות תוך 48 עד 96 שעות לאחר מתן חומר ניגוד. מחקרים אחרים של כשלון כליה אקוטי לאחר פרוצדורות של חומרי ניגוד השתמשו בהגדרות שונות בכדי לאפיין את המחלה, והדבר הקשה על ההבנה של מה בדיוק השכיחות של המצב ועד כמה ההתערבויות הטיפוליות עובדות.

מטרת החוקרים הייתה לזהות הגדרה רלוונטית קלינית של נפרופתיה של חומר ניגוד על ידי הערכת הקשרים בין עליות של רמת קריאטינין בסרום לאחר ביצוע אנגיוגרפיה קורונרית ובין תמותה לאחר 30 יום ואורך השהות בבית החולים.

במחקר השתתפו 11,483 נבדקים, שעברו אנגיוגרפיה קורונרית במהלך תקופה של 12 שנה. הרמות של קריאטינין בסרום נלקחו לפני ו-3 ימים לאחר ביצוע הפרוצדורה. החולים חולקו ל-4 קטגוריות על בסיס השינויים האבסולוטיים ברמת קריאטינין בסרום מנקודת ההתחלה של פחות מ-0.25, של 0.25 עד 0.50, של 0.51 עד 1.0 ושל יותר מ- 1.0 mg/dL.

החוקרים מצאו כי עליה אבסולוטית ברמת קריאטינין בסרום של 0.25 ל-0.50 mg/dl או עליה יחסית ברמת קריאטינין בסרום של 25% ל-50% תוך שלושה ימים מביצוע האנגיוגרפיה, הייתה קשורה עם עליה משמעותית סטטיסטית בסיכויים של תופעות בלתי רצויות של תמותה לאחר 30 יום בבית החולים ושל שהייה ארוכה יותר בבית החולים.

מחקר זה יעזור לרופאים לזהות לאלה חולים תהיה ירידה בתפקוד הכליה לאחר ביצוע פרוצדורת רדיוגרפית ויעזור לתכנן מחקרים, שיפתחו דרכים למנוע מצב זה של כשלון כליה.

לסיכום, יש צורך במחקרים פרוספקטיביים עם מדידות של רמת קריאטינין בסרום ומעקב אחר החולים מחוץ לבית החולים בכדי לאשר ממצאים אלה ובכדי ליצור הגדרה אופרטיבית של נפרופתיה של חומר ניגוד.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן