האם סיבוכים בטווח הארוך יותר נפוצים בתינוקות מושתלי לב ?

תינוקות מושתלי לב נמצאים בסיכון גבוה יותר לזיהומים כרונים וקשים בהשוואה לילדים מבוגרים יותר, שהושתל להם לב. בנוסף, תינוקות מושתלי לב נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות אוטואימוניות וב-PTLD (posttransplant lymphoproliferative disease).

ממחקרים קודמים ידוע שלתינוקות שמקבלים לב יש תוצאות שונות לעומת ילדים מושתלים אשר מבוגרים יותר. גדילת הלב שלהם והתפקוד הוא מעולה ככל שהם מתבגרים, אך מרפואה קלינית ידוע, שיש להם בעיות אחרות, כגון זיהומים או גידולים.

במחקר החוקרים בדקו רטרוספקטיבית מידע מ-38 תינוקות מושתלי לב ומ- 33 ילדים יותר מבוגרים מושתלי לב.

התינוקות המושתלים הושתלו בגיל צעיר מגיל שנה, בעוד שהמושתלים בגיל מבוגר יותר הושתלו בגיל מבוגר מגיל שנה. זמן המעקב הממוצע היה 6.5 שנים עבור קבוצת התינוקות ו-4.5 שנים עבור קבוצת הילדים המבוגרים יותר.

התחלת המחקר הייתה 5 שנים לאחר ההשתלה. בזמן המחקר 58% מקבוצת התינוקות ו-33% מקבוצת הילדים היותר מבוגרים שרדו לפחות 10 שנים.

החולים קיבלו מינון נמוך של טיפול אימונוסופרסיבי ללא סטרואידים. רובם קיבלו שילוב של cyclosporine ו-azathioprine או שילוב של azathioprine ו- tacrolimus.

החוקרים מצאו, שהייתה שכיחות גדולה יותר של זיהומים חמורים בקבוצת התינוקות לעומת קבוצת הילדים היותר מבוגרים. לקבוצת התינוקות היה ממוצע של 2 זיהומים קשים פר 10 שנים של מעקב לעומת 0.3 זיהומים קשים בקבוצת הילדים היותר מבוגרים (P < .001). הסוגים הכי נפוצים של זיהומים היו כאלה, שנראו באוכלוסיה הכללית, כגון דלקת ריאות, זיהומי נשימה ויראליים וסינוסיטיס.

החוקרים גם מצאו, ששיעור זיהומים כרונים וחוזרים היה גבוה יותר בקבוצת התינוקות. לתינוקות מושתלים היה ממוצע של 4.5 שנים של זיהומים כרונים פר 10 שנים של מעקב לעומת 1.8 שנים בקבוצת הילדים היותר מבוגרים (P < .001). הסוגים הכי נפוצים של זיהומים היו סינוסיטיס, דלקת ריאות, אוטיטיס מדיה ויבלות העור.

סוגי הזיהומים היו דומים לאלה, שנראו באוכלוסיה הכללית, אך הם היו בצורות יותר קשות או שהיו עמידים לטיפול הסטנדרטי. החולים הללו הגיעו לבית החולים עם ספסיס קשה, היו להם מאות ואלפים של יבלות עור, שהיו עמידים לכל טיפול שהוא, הייתה להם סינוסיטיס, שדרשה התערבויות כירורגיות מרובות ולחלקם היו 3 או 4 סטים של צינורות באוזניים לטיפול באוטיטיס מדיה. זה בדרך כלל לא נראה באוכלוסיה המבוגרת יותר.

בנוסף, החוקרים מצאו יותר מחלות אוטואימוניות ו –PTLD בקבוצת התינוקות. היו 5 מקרים של מחלה אוטואימונית בקבוצת התינוקות לעומת מקרה אחד בקבוצת הילדים היותר מבוגרים. המחלות האוטואימוניות הכי נפוצות היו אלה, שהשפיעו על המערכת ההמטולוגית, כגון ITP (idiopathic thrombocytopenic purpura) או אנמיה המוליטית אוטואימונית.

השכיחות של PTLD הייתה זהה לזו של מחלות אוטואימוניות בשתי הקבוצות. ההבדלים עבור מחלות אוטואימוניות ועבור PTLD בשתי הקבוצות לא היו משמעותיים סטטיסטית, אך החוקרים מאמינים כי זה הודות לגודל הקטן של המחקר.

אחת ההשערות לעובדה, שלקבוצת התינוקות יש תחלואות שונות מקבוצת הילדים המבוגרים יותר היא בגלל האפקטים של הטיפול האימונוסופרסיבי, למרות שהוא ניתן במינונים נמוכים, היות ומשנים את מערכות החיסון שלהם. החוקרים מצפים כי התינוקות יחיו מעבר לגיל 21 עם שתל הלב הראשוני שלהם, אך יהיו להם מחלות כרוניות גדולות.

בתגובה ל-Medscape על המחקר נאמר כי ידוע מזה זמן רב כי שכיחות מחלות אוטואימוניות עולה בקרב מושתלים, זה אינו דבר חדש. אך זאת הפעם הראשונה, שהדבר תואר בתינוקות מושתלי לב.

על הרופאים להיות ערים לאפשרות של מחלה אוטואימונית בחולים אלה. ישנה אפשרות, שמחלות אוטואימוניות לא מאובחנות היות ורופאים לא חושבים על קיומן.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן