הקשר בין Sleep Apnea ובין אי ספיקת לב סיסטולית (Int J Cardiol)


ממחקר חדש עולה כי קרוב ל-50% מחולי אי ספיקת לב סיסטולית סובלים מהפרעות נשימה בשינה, שמצידם עלולים להחמיר את מחלת הלב, בהעדר טיפול.

לדברי החוקרים, דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) מסוכן בעיקר בחולי אי ספיקת לב, מאחר שכאשר החולים מפסיקים לנשום, לא מגיע די חמצן ללב ויש עליה בפעילות הסימפטטית. כתוצאה מכך, עלול להתפתח מעגל קסמים הכולל Sleep Apnea ואי ספיקת לב.

החוקרים עקבו אחר 100 גברים הסובלים מאי ספיקת לב יציבה, בעקבות הפרעה סיסטולית (LVEF<45%), בכדי לקבוע את שכיחות Sleep Apnea. במסגרת המחקר עברו המשתתפים בדיקות שינה והולטר.

37% מהמשתתפים סבלו מ-Central Sleep Apnea (CSA), 12% סבלו מ-Obstructive Sleep Apnea (OSA).

החולים שסבלו מ-OSA היו שמנים יותר באופן משמעותי, ושיעור הנוחרים היה גבוה יותר בהשוואה ליתר המשתתפים.

לעומת זאת, סיווג New York Heart Association בדרגה 3 היה שכיח יותר בקרב חולי CSA ועמד על 43%, לעומת 22% מהמשתתפים שלא סבלו מדום נשימה בשינה. כמו כן, מדדי LVEF נמוכים היו שכיחים יותר בחולים שסבלו מ-CSA.

שכיחות פרפור פרוזדורים היתה גבוהה יותר בקרב חולים שסבלו מ-CSA (27% לעומת 6%), כמו גם שיעור הפעימות החדריות המוקדמות (PVC) (159 לשעה, לעומת 53 לשעה), Couplets (7 לשעה, לעומת 2 לשעה), הפרעות קצב ליליות ורמות PaCO2 נמוכות בזמן ערות.

החוקרים ממליצים לקרדיולוגים לשקול הפניית חולים הסובלים מהשמנת יתר או נחירות, לבדיקות שינה, כמו גם במקרים שחלה החמרה באי ספיקת לב והפרעות קצב ליליות רבות.

החוקרים מדגישים כי חשוב לזהות אם חולים סובלים מ-OSA או CSA, מאחר שהטיפול שונה. במקרים של Obstructive Sleep Apnea, טיפול הבחירה הוא CPAP (Continuous Positive Airway Pressure), אך במקרים של Central Sleep Apnea קיימת התווית נגד לטיפול זה.

טיפולים אפשריים ל-CSA כוללים Acetazolamide או Theophylline, טיפול בחמצן או השתלת קוצב לב, למרות שעדיין לא הושלמו מחקרים קליניים לטווח ארוך לשני הטיפולים האחרונים.

לאחר מתן טיפול מתאים, חשוב לעקוב בזהירות בכדי לוודא שחל שיפור.

Int J Cardiol 2006;106:21-28.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן