ממחקר חדש עולה שברוב המקרים של חסימה של מסתם לבבי תותב ניתוח מוקדם הוא טיפול בטוח ויעיל. הדברים נכונים במיוחד בחולים עם מצב המודינמי שמור לפני הניתוח.
חסימה של מסתם תותב עקב טרומבוזיס שלו היא אחד הסיבוכים החמורים לאחר השתלת מסתם תותב מכני, כאשר הטיפול המקובל הוא ניתוח. עם זאת, דיווחים הצביעו על שיעור תמותה גבוה התלוי בעיקר במצב הקליני של החולה.
במחקר הרטרוספקטיבי נאספו ע”י החוקרים מקרים של חולים שעברו ניתוח בשל prosthetic heart valve thrombosis (PHVT). סה”כ 136 מקרים, מתוכם 63.3% היו נשים והגיל הממוצע היה 59. משך הזמן הממוצע בין ההשתלה לטרומבוזיס היה 7.4 שנים.
האבחנה של PHVO נעשתה באמצעות פלוארוסקופיה או באמצעות אקוקרדיוגרפיה.
ב-89% מהמקרים הטרומבוזיס הביא לחסימה. ב-52% מהמקרים הטיפול האנטיקואגולנטי לא היה מספק.
ב-99 מהחולים היתה אינדיקציה לניתוח כטיפול הראשוני ובעוד 37 הוא בוצע לאחר תוצאות לא מספקות של הטיפול הפיברינוליטי או של הטיפול בהפרין.
ב-104 מהחולים בוצעה השתלה של מסתם חדש (מכני או ביולוגי) וב-32 מהחולים הורד והוצא הטרומבוס מהמסתם התותב.
החוקרים דיווחו שמכל החולים שעברו את הניתוח 10.3% נפטרו תוך 30 יום כתוצאה מירידה קריטית בתפוקת הלב. כמו כן הם ציינו שהתמותה היתה גבוהה בהרבה בחולים שסווגו ברמת תפקוד 4 לפני הניתוח.
הניתוח הצליח ב-89% מהחולים אך 8.1% מתוך אלו ששרדו סבלו מארוע חוזר של טרומבוזיס על המסתם במהלך כ-3 שנים של מעקב.
החוקרים סיכמו, שעל פי המחקר, הניתוח הוא עדיין אופציה מסוכנת ביחוד בחולים עם תפקוד גרוע לפני הניתוח. עם זאת, עדיין מדובר באופציה הבטוחה והיעילה ביותר.
Eur J Cardiothorac Surg 2003 Dec;24:6:868-72
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!