מחקרים מצאו כי תת לחץ דם אינו מעלה את הסיכון לשבץ מוחי בתר-ניתוחי. עם זאת, במחקר POISE פורסם לאחרונה דיווח כי לחץ דם סיסטולי מתחת ל-100 מ”מ כספית הינו גורם מבא בתר-ניתוחי לשבץ מוחי.
לאחר תקנון לערפלנים אפשריים ובדיקות שונות, החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי להערכת ההשפעה של משך תת לחץ הדם על הופעת שבץ מוחי איסכמי בתוך 10 ימים לאחר הניתוח.
מהתוצאות עולה קשר משמעותי בין שבץ לאחר-ניתוח ובין משך הזמן בו לחץ הדם הממוצע ירד בלמעלה מ-30% מערכי הבסיס. החוקרים העריכו כי תת לחץ דם תוך-ניתוחי אחראי לעליה בסיכון לשבץ מוחי של 1.3% לדקה של תת לחץ דם; במילים אחרות, הסיכון לשבץ מוחי עולה פי 1.013 עבור כל דקה של תת לחץ דם.
מומחים מסבירים כי למרות שמרבית אירועי השבץ המוחי הבתר-ניתוחי הם תרומבוטיים, שבץ מוחי איסכמי מופיע ב-0.1-3% מהחולים לאחר ניתוח כללי. מחקר POISE עורר מחדש את העניין בנושא תת לחץ דם כגורם אפשרי לעליה בשבץ מוחי תוך-ניתוחי, אך לא קבע את אופי הקשר בין תת לחץ דם ושבץ מוחי. המחקר גם לא פירט אם תת לחץ הדם היה תוך-ניתוחי או לאחר-ניתוח.
מחקר זה מספק מידע נוסף לפיו משך תת-לחץ דם תוך-ניתוחי, המוגדר כירידה של 30% בלחץ הדם הממוצע מערכי הבסיס, קשור באופן מובהק לשבץ מוחי בתר-ניתוחי. אכן, תת לחץ דם עשוי לנבוע מזרימה נמוכה או אוטמים בקו-פרשת המים, ובאופן משמעותי יותר, עשוי להחמיר את הנזק על-רקע סיבות אחרות.
לאור מגבלות המבנה הרטרוספקטיבי, המחקר לא סקר את הקשר בין תת לחץ דם לאחר הניתוח ובין הופעת שבץ מוחי. הסיכוי לאבחנה של תת לחץ דם לאחר-ניתוח המתפתח במחלקה נמוך יותר והוא ממושך יותר ולכן עשוי לגרום לנזק נרחב יותר מתת לחץ דם תוך-ניתוחי, שלרוב מאובחן ומטופל במהירות.
תשומת לב מוגברת וטיפול בתת לחץ דם בתר-ניתוחי וגורמי סיכון אחרים צפויים לשפר את תוצאות הטיפול בשבץ מוחי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!