גירוי חוט שדרה בתדירות גבוהה מספק הקלה מפני כאב כרוני (מתוך הכנס השנתי ה-31 מטעם ה-AAPM)

בחולים עם כאב כרוני חמור לאחר השתלת התקן SCS (Spinal Cord Stimulation) בתדירות גבוהה תועדה ירידה גבוהה כפליים בכאבים ובהפוגה, בהשוואה לאלו בהם הושתל התקן SCS קונבנציונאלי, בתדירות נמוכה יותר, כך עולה מנתוני המחקר האקראי הראשון להערכת הטכנולוגיה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התקני SCS מצויים בשימוש מזה כארבעים שנים וזהו המחקר האקראי הראשון בהיסטוריה.

במחקר הנוכחי נכללו 198 משתתפים מעשרה מרכזים בארצות הברית, עם כאב כרוני חמור המערב את הגו ו/או הגפיים, שלא הגיבו לטיפול במשך שלושה חודשים ומעלה. המשתתפים חולקו באקראי להשתלת התקן SCS בתדירות גבוהה (101 חולים) או התקן SCS סטנדרטי (97 חולים). עוצמת הכאב הממוצעת בגב וברגל עמדה על 5 ומעלה מתוך עשר נקודות לפי סולם VAS.

90 חולים בקבוצת ההתערבות ו-81 חולים בקבוצת הביקורת נכללו בניתוח הנתונים הסופי.מדדי כאב גב היו נמוכים יותר משמעותית בשתי הקבוצות לאחר 3, 6, 9 ו-12 חודשים, אך מדדי כאבי גב עם התקן SCS בתדירות-גבוהה היו נמוכים יותר באופן עקבי בכל נקודות הזמן (2.5 לעומת 4.3 לאחר 12 חודשים, בהתאמה).

השיפור בהקלה על כאבי גב לפי השינוי במדדי VAS מתחילת המחקר הדגים דפוס דומה לטובת התקן SCS בתדירות גבוהה, כאשר 66.4% מהמשתתפים דיווחו על הקלה לאחר 12 חודשים, בהשוואה ל-44.7% מהמטופלים בקבוצת הביקורת. השיפור בהיקף של 66% הוא משמעותי מאחר ומדובר בחולים שלא הגיבו לטיפול תרופתי וטיפולים קונבנציונאליים.

שיפור דומה בכאבי הרגליים תועד במדדי VAS עם התקן SCS בתדירות-גבוהה בכל ההערכות.

שיעורי התגובה, שהוגדרו כאחוז החולים בהם חל שיפור של למעלה מ-50%, היו גבוהים יותר בחולים שטופלו בהתקן SCS בתדירות גבוהה של 10,000 הרץ, בכל נקודות הזמן(78.7% לעומת 51.3% עבור כאבי גב ו-78.7% לעומת 51.3% עבור כאבי רגל לאחר 12 חודשים).

ממצאים אלו מעידים על התועלת של טיפול בהתקן SCS בכללותו, עם הוכחת התועלת של הטיפול להקלה על כאבי גב ורגליים, אך התקן בתדירות גבוהה היה עדיף להקלה על כאבי גב ורגליים לאחר 3, 6 ו-12 חודשים.

מתוך הכנס השנתי ה-31 מטעם ה-AAPM

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן