החשיבות של דגלים אדומים לממאירות של עמוד השדרה (Cochrane Database Syst Rev)

ממחקר חדש שפורסם ב-Cochrane Database of Systematic Reviews עולה כי סימנים ותסמינים המהווים דגלים אדומים ומעידים על הפרעה בסיכון גבוה, אינם מסייעים בזיהוי מחלות ממאירות של עמוד השדרה בחולים עם כאבי גב תחתון .

באופן אידיאלי, מאפיינים אלו יגדילו את דרגת החשד למחלה לרמה שתתמוך בהמשך בירור אבחנתי. עם זאת, לא פורסמו מחקרים רבים בנושא ובמחקרים המעטים שבחנו את הסוגיה, לא זוהו עדויות מספקות לדיוק אבחנתי או שימושיות בזיהוי ממאירויות של עמוד השדרה עם מרבית הדגלים האדומים.

הדגלים האדומים המוזכרים לעיתים קרובות בהנחיות כוללים גיל מעל 50 שנים, העדר שיפור בתסמינים לאחר חודש אחד, הופעה נסתרת, היסטוריה של ממאירות, העדר שיפור עם מנוחה במיטה, ירידה לא-מוסברת במשקל הגוף, חום, כאב בעמוד שדרה חזי ומחלה סיסטמית.

יש לבחון מחדש את ההנחיות בנוגע לנתונים אודות הדיוק האבחנתי של סמנים קליניים וההמלצות להערכת חולים עם כאבי גב תחתון.

שמונה מחקרים ענו על הקריטריונים לסקירה ונכללו במטה-אנליזה. מבין אלו, שישה נערכו במסגרת רפואה ראשונית (6,622 חולים), אחד נערך בתנאי רפואה דחופה (482 חולים) ואחד נערך במסגרת רפואה שניונית (257 חולים).

השכיחות של ממאירויות בעמוד השדרה (21 מקרים) בששת המחקרים במסגרת רפואה ראשונית, נעה בין 0.00-0.66%. בתנאי רפואה דחופה, השכיחות עמדה על 1.45% ובמסגרת רפואה שניונית עמדה על 7.00%.

בסיכומו של דבר, המחקרים כללו עשרים דגלים אדומים: גיל מעל 50, גיל מעל 70 שנים, כאב פרוגרסיבי קבוע, כאב במשך למעלה מחודש, הופרעה הדרגתית לפני גיל 40, כאבי גב תחתון בעבר, הופעה נסתרת, העדר שיפור לאחר חודש אחד, היסטוריה של מחלות ממאירות, חבלת גב לאחרונה, כאב עז, מחלה סיסטמית, כאב בעמוד שדרה חזי, העדר שיפור עם מנוחה במיטה, ירידה לא-מוסברת במשקל הגוף, שינוי בתחושה מהגו מטה, חום, התכווצות שרירים, תסמינים נוירולוגיים ורגישות בעמוד השדרה.

החוקרים מצאו כי רק 7 מבין 20 הדגלים האדומים נבחנו בלמעלה ממחקר אחד, ולכן אין עדויות מספקות התומכות או שוללות את התועלת הקלינית של מרבית הדגלים האדומים לבדיקות סקר לממאירויות של עמוד השדרה בחולים עם כאבי גב.

הם מציינים כי מספר החולים הגדול עם תסמינים המתאימים לדגלים אדומים מעלה חשש, מאחר ונוכחות מצבים אלו לא מסייע לרופאים להחליט אם להמשיך בבירור או טיפול.

Cochrane Database Syst Rev. 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן