השוואה בין שלושה משטרים לאיזון כאב לאחר ניתוח עמוד שדרה (Spine)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Spine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי MMCHS (Morphine-soaked Microfibrillar Collagen Haemostatic Sponge) המוצב על השק הדוראלי הינה גישת טיפול יעילה לאיזון כאבים לאחר-ניתוח, תוך מזעור הסיכון לבחילות והקאות בחולים לאחר ניתוח של עמוד השדרה המותני.

במסגרת המחקר ההשוואתי, רטרוספקטיבי, לא-אקראי, ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה משככת הכאבים לאחר-ניתוח ואת הופעת בחילות והקאות לאחר ניתוח, בעקבות שלושה משטרי טיפול לאיזון כאבים לאחר ניתח עמוד שדרה מותני אחורי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש באופיואידים להקלה על כאב לאחר-ניתוח הינה גישה נפוצה לאחר ניתוחי עמוד-שדרה; עם זאת, בחילות והקאות הן תופעת לוואי נפוצה, ועדיין לא נמצאה דרך להתגבר עליה. הם השוו את התועלת של MMCHS, עם התועלת של PCA (Patient Controlled Analgesia) וזריקות לתוך השריר של Meperidine לאיזון כאב לאחר-ניתוח עמוד שדרה.

מדגם המחקר כלל 165 חולים שעברו דה-קומפרסיה אחורית ואיחוי של עמוד-שדרה מותני בין ינואר 2007 ועד יולי 2007. לאיזון כאב לאחר ניתוח, 40 חולים טופלו ב-MMCHS אפידוראלי, 48 טופלו באמצעות PCA -77 חולים טופלו בזריקות Meperidine. החולים דירגו את עוצמת הכאב, בסולם שבין אפס (ללא כאב) לעשר (כאב עז), הם גם דירגו את חומרת הבחילות וההקאות, בסולם שבין 0-5 , 4 שעות לאחר הניתוח ו-1, 2, ו-3 ימים לאחר הניתוח.

החוקרים מדווחים כי בימים 1 ו-2 לאחר הניתוח, שיכוך הכאבים היה משמעותי יותר בקבוצת הטיפול ב-MMCHS ובקבוצת PCA, בהשוואה לקבוצת הטיפול ב-Meperidine (p<0.05). 1, 2 ו-3 ימים לאחר הניתוח, בחילות והקאות היו חמורות יותר עם טיפול ב-PCA, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות (p<0.05). תופעות הלוואי של MMCHS כללו בחילות (25%), גרד (12.5%), הקאות (5%) ותת לחץ דם (2.5%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול אפידוראלי יחיד של MMCHS במינון נמוך נמצא יעיל באיזון כאבים לאחר-ניתוח, תוך צמצום שכיחות בחילות והקאות לאחר ניתוח עמוד שדרה מותני.

Spine. 2011;36(25):2224-2231

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן