כלל ניבוי פשוט להערכת הליכה לאחר פגיעה בחוט שדרה (Lancet)

מומחים לנזקי חוט שדרה פיתחו ואישרו את תוקפו של כלל ניבוי פשוט להערכת הסיכויים של חולים ללכת באופן עצמאי בתוך שנה אחת לאחר נזק טראומטי לחוט השדרה.

כלל הניבוי כולל את גיל המטופל ותוצאות 4 בדיקות נוירולוגיות והינו מדויק יותר ממדד American Spinal Injury Association / International Spinal Cord Society.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 492 חולים שלקחו חלק במחקר EM-SCI (European Multicenter Study on Human Spinal Cord Injury) במטרה לפתח את כלל הניבוי.

לאחר ניתוח סטטיסטי, המודל הסופי כלל את גיל החולה (חלוקה דיכוטומית בגיל 65 שנים), ומדדי מוטוריים של שרירי Quadriceps femoris (L3) ו-Gastrocnemius (S1) ותחושת מגע עדין בדרמטומים L3 ו-S1.

לדברי החוקרים, השילוב של גיל מתחת ל-65 שנים וארבעת המבחנים הנוירולוגים מסייע להבחין באופן מצוין בין אלו שהלכו באופן עצמאי לאחר שנה מהנזק ובין אלו שלא הלכו. השטח מתחת לגרף ROC (Receiver Operating Curve) עמד על 0.956 (p<0.0001).

הערכת תוקף המודל בקבוצה שניה של 99 חולים מאירופה אישר כי למודל יכולת מצוינת להבחין בין השניים (p<0.0001).

בחולים עם מדד של 10- סיכוי של 0% להליכה עצמאית לאחר שנה מהפגיעה, באלו עם מדד של 10 סיכוי של 35% ובאלו עם מדד של 15 ומעלה סיכוי של 67%, באלו עם מדד של 20 הסיכוי להליכה באופן עצמאי עומד על 97%.

מניתוח פוסט- הוק עולה כי מועד הבדיקה (מתחת ל-24 שעות, מתחת ל-72 שעות או מתחת ל-15 ימים ממועד הפגיעה ) לא השפיע משמעותית על דיוק הניבוי.

Lancet. Published online March 3, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן