במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Obesity מדווחים חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה לאנטיביוטיקה, בפרט תכשירים בעלי טווח פעילות צר, במהלך השנתיים הראשונות לחיים, מלווה בעליה תלוית-מינון בסיכויים לעודף-משקל והשמנת-יתר מהילדות עד לבגרות.

טיפול אנטיביוטי מוקדם עשוי לפגוע בהרכב המיקרוביום של התינוק בעקבות הפחתת המגוון, ירידה במספר זנים מועילים ושינוי פרופיל המטבוליטים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתוני עולם-אמיתי במטרה לקבוע אם חשיפה לטיפול אנטיביוטי בינקות מלווה בסיכון מוגבר לעודף-משקל או השמנת-יתר בילדות ובגיל ההתבגרות.

במסגרת המחקר נערכה השוואה בין 65,280 תינוקות (52.2% בנים) שנחשפו לתרופות אנטיביוטיות בשנתיים הראשונות לחייהם ובין 11,560 תינוקות שלא נחשפו לתרופות אנטיביוטיות (46.1% בנים).

תרופות אנטיביוטיות סווגו כתרופות בעלות טווח פעילות צר (פניצילין ואמוקסיצילין) או טווח פעילות רחב (כל יתר התכשירים).

התוצא העיקרי של המחקר היה השמנת-יתר או עודף-משקל, אשר חושבו בארבע קבוצות גיל: ילדים קטנים (2-6 שנים), ילדים (6-12 שנים), גיל ההתבגרות המוקדם (12-16 שנים) או גיל התבגרות מאוחר (16-19 שנים).

בקרב תינוקות שנחשפו לטיפול אנטיביוטי תועד אחוזון מדד מסת גוף ממוצע מתוקן גבוה יותר, בהשוואה למקביליהם במהלך הילדות (57.83 לעומת 55.02), גיל התבגרות מוקדם (58.20 לעומת 55.11) וגיל התבגרות מאוחר (57.42 לעומת 55.04) (p<0.001 בכל המקרים).

חשיפה מוקדמת לטיפול אנטיביוטי לוותה בסיכוי גבוה ב-27% לעודף-משקל או השמנת-יתר בגיל התבגרות מאוחר (p<0.001).

הממצאים הצביעו על קשר מנה-תגובה עם טיפול אנטיביוטי צר-טווח, כאשר יחס הסיכויים לעודף-משקל והשמנת-יתר בגיל ההתבגרות המאוחר עלה מ-1.15 עם 1-2 חפיסות ל-1.52 עם למעלה מ-10 חפיסות. קשרים דומים תוארו בתקופת הילדות וגיל התבגרות מוקדם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הבנת השינויים במאזן המיקרוביום במעי עקב שימוש בטיפול אנטיביוטי במהלך הינקות עשויה להוביל לפיתוח טיפולים מותאמים אישית להשבת המאזן הסביבתי במערכת העיכול. טיפולים אלו עשויים לשמש כמרכיב חשוב בטיפול בעודף-משקל והשמנת-יתר.

Int J Obesity, Feb 2026

לידיעה במדסקייפ