הטיפול ב- Varenicline, תרופה המיועדת לסייע בהפסקת עישון, עשוי לסייע לחולים עם דיכאון מאוזן תרופתית, בהווה או בעבר, להפסיק לעשן ללא החמרה של תסמיני הדיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי-מבוקר בשלב ארבע, במימון חברת פייזר.
המחקר הצביע על תוצאות מבטיחות מנקודת המבט של הבטיחות הנוירו-פסיכיאטרית של התרופה, מאחר והטיפול ב- Varenicline לא הביא להחמרה בסך מדדי דיכאון, חרדה, או מחשבות אובדניות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כמחצית מהמעשנים המבקשים סיוע בהפסקת עישון סבלו בעבר או בהווה מדיכאון, והם מתקשים יותר בהפסקת עישון בהשוואה לאלו שאינם סובלים מדיכאון. במסגרת המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, בחנו החוקרים את השינויים במצב הרוח, רמת החרדה ומחשבות אובדניות, בתקווה להבין טוב יותר את הנושא.
מדגם המחקר כלל 525 מבוגרים מ-38 מרכזים ב-8 מדינות, שעישנו לפחות עשר סיגריות ביום, והיו בעלי מוטיבציה להפסיק לעשן. כל המשתתפים אובחנו עם דיכאון מג’ורי מאוזן תרופתית, בהווה או בעבר, וללא אירועים קרדיווסקולאריים לאחרונה.
קרוב ל-75% מהמשתתפים נטלו טיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), SNRI (Serotonon-Norepinephrine Reuptake Inhibitor), בנזודיאזפינים, או תרופות סדטיביות, היפנוטיות אחרות.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Varenicline במינון 1 מ”ג, פעמיים ביום, או פלסבו, למשך 12 שבועות, ולאחר מכן היו במעקב למשך ארבעים שבועות. בסה”כ, 68% מהמטופלים בקבוצת Varenicline ו-67% מהמטופלים בקבוצת הפלסבו השלימו את המחקר.
במהלך ארבעת השבועות האחרונים לטיפול (שבועות 9-12), בחולים שטופלו ב- Varenicline תועד סיכוי גבוה כפליים להפסקת עישון, בהשוואה למטופלי פלסבו (35.9% לעומת 15.6%, יחס סיכויים של 3.35).
בתום ארבעים שבועות המעקב, 20.3% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות המשיכו בהפסקת עישון, זאת בהשוואה ל-10.4% מהמטופלים בקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים של 2.36).
חשוב מכך, החוקרים כותבים כי לא תועדו הבדלים בעלי חשיבות קלינית בין הקבוצות במצב הרוח, חרדה, או מחשבות אובדניות, ולא תועדה החמרה כללית בדיכאון או חרדה באחת הקבוצות.
הטיפול ב- Varenicline נסבל היטב, כאשר תופעות לוואי נפוצות שהיו דומות לאלו שתועדו במעשנים ללא הפרעות פסיכיאטריות. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא בחילות, שתוארה ב-27.0% מהמטופלים ב- Varenicline ו-10.4% מהמטופלים בפלסבו. שני חולים בקבוצת ההתערבות הלכו לעולמם במהלך השלב ללא-טיפול; אף אחד ממקרי התמותה לא סוכם כקשור לטיפול שניתן במסגרת המחקר.
עם זאת, החוקרים מזהירים כי כשליש מהמשתתפים לא השלימו את המחקר, וכי הנתונים החסרים עשויים להשפיע על הממצאים. הם מוסיפים כי למחקר אין עוצמה מספקת לזיהוי הבדלים באירועים נדירים. ממצאי המחקר אינם תקפים בהכרח לחולים עם דיכאון לא-מטופל או דיכאון פעיל, או חולים עם הפרעות פסיכיאטרית נלווית או אלו הנוטלים מייצבי מצב רוח או תרופות אנטי-פסיכוטיות.
למרות המגבלות, החוקרים מאמינים כי Varenicline הינה אפשרות טובה להפסקת עישון בחולים מעשנים עם דיכאון מאוזן תרופתית בהווה או בעבר. עם זאת, על הרופאים להקפיד על תשומת לב בטיפול במעשנים הסובלים מדיכאון במטרה לסייע להם בהפסקת עישון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!