שינה אופטימאלית עשויה להפחית את הסיכון לדמנציה בחולים עם אפילפסיה מוקדית

מקור: Neurology

משך שינה אופטימאלי של 6-8 שעות מלווה בתפקוד ניהולי טוב יותר במבוגרים עם אפילפסיה מוקדית, בעוד שמשך שינה קצר יותר מלווה בסיכון גבוה פי חמישה לדמנציה בהשוואה לנבדקים בריאים עם שינה אופטימאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר UK Biobank אודות למעלה מ-482,000 מטופלים בגילאי 38-72 שנים (גיל ממוצע של 58 שנים, 54% נשים) ללא דמנציה בתחילת הדרך, אשר השלימו הערכה קוגניטיבית ופיזיולוגית בין 2006 ו-2010, עם המשך מעקב עד 2021. תת-מדגם של למעלה מ-42,300 משתתפים השלימו גם בדיקת MRI של המוח בין 2014 עד 2020.

המשתתפים סווגו כחולים עם אפילפסיה מוקדית (3,788 חולים), חולים עם אירוע מוחי (6,372 חולים) וביקורות בריאות. הערכה קוגניטיבית מבוססת-מחשב הושלמה בתחילת המחקר ושוב בביקורי הדמיה. כל המשתתפים השלימו הערכה של מאפייני השינה, כולל משך, דום נשימה חסימתי בשינה, אינסומניה, תנומות. משך שינה של 6-8 שעות הוגדר כאופטימאלי, בעוד שמשכי שינה אחרים הוגדרו כלקויים.

התוצאים כללו את הסיכון לדמנציה מכל-סוג ומחלת אלצהיימר, השוואת מדדי תפקוד ניהולי ונפח כולל של ההיפוקמפוס ושל החומר האפור.

בחולים עם אפילפסיה מוקדית ומשך שינה לקוי תועד סיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכון של 5.15, p<0.001) לעומת ביקורות בריאות עם משך שינה אופטימאלי, בעוד שבאלו עם אפילפסיה מוקדית ומשך שינה אופטימאלי תועד סיכון מופחת לדמנציה (יחס סיכון של 2.6, p<0.001).

בקרב חולים עם אירוע מוחי תועד סיכון גבוה יותר לדמנציה באלו עם משך שינה תת-אופטימאלי לעומת משך שינה אופטימאלי (יחס סיכון של 3.5, p<0.001), כמו גם בביקורות בריאות (יחס סיכון של 1.4, p<0.001).

משך שינה אופטימאלי הדגים את ההשפעה המגנה הבולטת ביותר על תפקוד ניהולי בחולים עם אפילפסיה מוקדית, בהשוואה לביקורות בריאות (p<0.009), אך לא כך היה באלו עם אירוע מוחי לעומת ביקורות.

אפילפסיה חמורה יותר לוותה בתפקוד ניהולי גרוע יותר (p<0.03), כאשר משך שינה אופטימאלי עמד בבסיס הקשר הנ”ל. אפילפסיה מוקדית ומשך שינה לקוי נקשרו שניהם עם נפח ירוד של ההיפוקמפוס ושל החומר האפור.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בהעדר טיפול להפחתת ליקוי קוגניטיבי והסיכון לדמנציה בחולים עם אפילפסיה, ישנה חשיבות רבה לצעדים העשויים לסייע בהקפדה על משך שינה אופטימאלי.

Neurology, April 22, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן