בנשים עם הפרעות נשימה בשינה במהלך ההיריון ולאחריו תועד סיכון מוגבר ליתר לחץ דם ותסמונת מטבולית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Respiratory Critical Care Medicine.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 1,964 נשים שעברו הערכה בשל הפרעות נשימה בשינה במהלך ההיריון הראשון שלהן ו-1,222 משתתפות שעברו הערכה חוזרת של הפרעות נשימה בשינה 2-7 שנים לאחר לידה במחקר Nulliparous Pregnancy Outcomes Study: Monitoring Mothers-to-be Heart Health Study.
הסיכון היחסי המתוקן לתסמונת מטבולית באלו עם מדד אפניאה:היפופניאה של 5 ומעלה במהלך ההיריון עמד על 1.44 (רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.93). החוקרים מדווחים כי לא תועד קשר בין מדד זה ובין הסיכון ליתר לחץ דם.
עם זאת, מהנתונים עולה סיכון מוגבר ליתר לחץ דם (סיכון יחסי מתוקן של 2.02, רווח בר-סמך 95% של 1.3-3.14) ולתסמונת מטבולית (סיכון יחסי מתוקן של 1.53, רווח בר-סמך 95% של 1.19-1.97) באלו עם מדד דה-סטורציה של חמצן של 5 ומעלה במהלך ההיריון.
בקרב נשים עם מדד אפניאה:היפופניאה ממושך של 5 ומעלה לאחר הלידה תועד סיכון מוגבר ליתר לחץ דם (סיכון יחסי מתוקן של 3.77, רווח בר-סמך 95% של 1.84-7.73) ותסמונת מטבולית (סיכון יחסי מתוקן של 2.46, רווח בר-סמך 95% של 1.59-3.76). תוצאות אלו היו דומות בהערכת מדד דה-סטורציה של חמצן לאחר הלידה בהערכת הסיכון ליתר לחץ דם (סיכון יחסי מתוקן של 1.75, רווח בר-סמך 95% של 1.05-2.92) ותסמונת מטבולית (סיכון יחסי מתוקן של 1.60, רווח בר-סמך 95% של 1.21-2.12).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הקשר בין הפרעות נשימה בשינה ובין הסיכון למחלות לבביות ומטבוליות ולקבוע אם ניטור רוויון חמצן בדם עשוי לסייע בזיהוי מהימן של נשים בסיכון מוגבר וכן לקבוע אם טיפול ב-CPAP במהלך ההיריון או לאחריו עשוי להשפיע על הסיכונים הללו.
Am J Respir Crit Care Med. 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!